לפני מס' ימים אני מקבל שיחת טלפון ממישהו לא מזוהה ומיד לאחר מילות   הפתיחה אומר לי האיש שמעבר לקו, שלום מדבר דרור רוטנברג ואני ללא ואני ללא היסוס משיב לו בשירה: דינה דינה ברזילי 496351 וכו' וכו', דרור נכנס לשוק  ולא הבין מה קורה כאן. ומתחילה שיחה מאד מעניינת. כשחיים חפר כתב את השיר הנפלא הזה שבוצע ע"י להקת הנח"ל והפך ללהיט אמיתי הוא לא שער בנפשו שבבוא הימים המספר הזה יינתן לאדם אמיתי חיל/חיילת מן השורה. וזה קרה דרור רוטנברג יליד 1945, בן קריית שהתחנך בתנועת השומר הצעיר ויצא במסגרתה לשרת בנח"ל, וקיבל מס' אישי 496351. הסיפור הזה כבר פורסם בעבר, אך היום יש לו קונוטציות נוספות, הנוגעות להיסטוריה והנוסטלגיה של קריית חיים: 1 . הם גרו ברחוב ו' (יציב), בקטע שבין בית יציב לכביש הראשי 2 . אימא סימה עבדה בקופ"ח (מרבך) ושרה במקהלת הפועלים      של משה ביק. 3 . אחותו הדסה שתבדל"א היא חברת קיבוץ להב (אני מעריך      משהו כמו 70 שנה) למדה בכיתה אחת עם אחי צ'ימני ז"ל      בביה"ס ב' (מגינים) במחזור שהחל ב-1940. (ראה תמונה)      היא הייתה חברת השומר הצעיר בגרעין שהקים את קיבוץ      להב, ואילו אחי היה בגרעין של התנועה המאוחדת שהקימו      נחל עוז. אך בזאת לא תם סיפורנו דרור ששנים רבות נמצא מחוץ לקריית חיים, קל וחומר אחותו הדסה, הם צמאים למידע והם מסוג האנשים שקל להם היה לצאת מקריית חיים, אבל בלתי אפשרי להוציא את קריית חיים מהם. הם אינם יודעים אפילו שלקריית חיים מלאו תשעים, ומחפשים קצת חומר. רציתי להזמינם לביקור בארכיון אבל…. הם לא יכולים לרכוש את האלבום המפואר שהכנתי לקראת התשעים, ובעזרתה של אושרת מהוועד אני שולח את ספרו של צבי גנין. כמה חבל שמצד אחד הוותיקים שעוד נותרו רוצים להיזכר, ולצעירים אין כלל מושג! אולי עוד יקרה משהו.

             אורי יסוד

       רחוב אוסישקין 9    קרית מוצקין 2632409

התמונה מתוך ארכיון תמונות בתי הספר בקריית חיים, של " האתר החופשי של בני קריית חיים".