ברגעים אלה יוצא מסע הלוויה של אריאל, כפיר ושירי זכרם לברכה והמוני אנשים ברחבי הארץ, עומדים בצידי הדרכים עם דגלי ישראל ומלווים את הגיבורים הקדושים בדרכם האחרונה למנוחת עולמים. הנאציזם היה מקור הרוע של המאה הקודמת, האיסלאם הקיצוני והחמאס הם מקור הרוע של המאה הנוכחית. מכאן נזעק בקריאה לשחרורם של 63 החטופים שעדיין מוחזקים בידי חמאס. החיים לשיקום והנרצחים לקבורה, זו חובתנו. לנצח נזכור את פניה המובעתות של שירי כשהיא עוטפת את אריאל וכפיר באהבה ביום הנורא. אין אף לב ואין אף גוף שיכול להכיל את הכאב על הרצח האכזרי של שירי והבנים המתוקים והיפים. סליחה שירי, אני מקווה שהבנים היו איתך כל הזמן והצלחת לעטוף, לחבק ולסוכך בגופך כפי שעשית ביום בו נחטפתם, שיכלת ללטף, לחבק ולנחם אותם ושהצלחת לגרום להם ולו לרגע לנדוד למקום אחר, הרחק ממקום שבו אימא צעירה, ילד ותינוק לא צריכים להיות, אני מקווה שהצלחת לנשק את הראשים הג'ינגים שלהם וללחוש להם שאת אוהבת אותם, מקווה שהצלחת לשקר להם ששום דבר רע לא יקרה להם כשהם איתך. התמונה שלכם לנצח תישאר איתי, ילד קטן ותינוק שלא הצליח לחגוג אפילו יום הולדת אחד בחייו שנלקחו מביתם בפיג'מות עם אמא אחת גיבורה שהגנה עליהם בגופה. מִפְלָצוֹת / כתב נֹעַם חוֹרֵב כְּשֶׁתִּהְיֶה לִי יַלְדָּה אֲנִי מְקַוֶוה שֶׁאֵדַע לִשְׁמוֹר עָלֶיהָ מְרוּחוֹת וְשֵׁדִים מֵעֲנָקִים וְגַמָּדִים מִיְּצוּר עִם קַרְנַיִים שֶׁטּוֹרֵף יְלָדִים אֲנִי אֶבְדּוֹק בִּשְׁבִילָהּ מִתַּחַת לַמִּיטָּה אֶחְבּוֹש לָהּ בַּדִּמְיוֹן כָּל פֶּצַע וּשְׂרִיטָה אֲכַבֶּה אֶת הָאֵשׁ מִפִּיו שֶׁל הַדְּרָקוֹן אֲגָרֵשׁ אֶת הַמְּכַשֵּׁפָה שֶׁגָּרָה בָּאָרוֹן אֲשַׂחֵק אֶת הַמִּשְׂחָק עַד שֶׁתֵּרָגַע בְּפָנִים מְבוֹהָלוֹת מְאוּגְרָפוֹת מִדְּאָגָה וְאֶשְׂמַח שֶׁהִיא כָּכָה פּוֹחֶדֶת מִשְּׁטוּיּוֹת כְּשֶׁיֵּשׁ בַּחוּץ סִיבּוֹת כָּל כָּךְ אֲמִיתִּיּוֹת וְרַק אֶתְפַּלֵּל שֶׁהִיא לֹא תְּגַלֶּה לְעוֹלָם שֶׁהַיְּצוּר עִם הַקַּרְנַיִים לֹא בֶּאֱמֶת קַיָּים וְשֶׁהַמִּפְלָצוֹת הֲכִי מְסוּכָּנוֹת הֵן בִּכְלָל בְּנֵי הָאָדָם סליחה כפיר, סליחה אריאל, סליחה שירי, סליחה ירדן.