נכסים מפלגתיים —-פורסם ב" גלובס " ביום 25.1.1999

לפניך סקירה של נכסי הנדל"ן בבעלות המפלגות, העבודה באמצעות חברת בית ארלוזורוב והליכוד עם קרן תל חי. עיקר השימוש בהן לצרכי הבחירות יכול להיות כבטוחות להלוואות גישור בנקאיות

הליכוד ומפלגת העבודה נכנסים למערכת הבחירות עם מעט מאוד תחמושת, ככל שהדברים נוגעים לנדל"ן שאפשר לממשו, לשעבדו או להשכירו, כדי לממן ממנו את התעמולה היקרה. אפילו נניח לרגע הצידה את מיגבלות חוק מימון מפלגות, הרי שבדיקת "גלובס" מעלה, כי לשתי המפלגות רק נכסים מעטים, שיוכלו למכרם או לשעבדם כדי לגייס את המיליונים הדרושים.

לא תמיד היה הדבר כך, ככל שהדבר נוגע במפלגת העבודה. בשנות הששים והשבעים היו למפלגה זו, מפא"י בשמה ההיסטורי, מערכת חברות שהחזיקו בנכסים יקרים. חברת ניקרות היתה בעלת בנין ברחוב בן עמי 12, מאחורי ככר דיזנגוף בת"א. אילן-כח היתה אחד מבעלי המניות של פירסום דחף וחברת קידום. החברה המאוחדת לפרסומים והדפסה הוציאה לאור עתונים לועזיים (כלי פירסום יקר מפז לפני בחירות) ואת היומון הכלכלי "שער". קרן פרץ נפתלי קיבלה הלוואות מחו"ל לצרכים שונים. גופים אלו כבר אינם קיימים כיום, או שאינם פעילים. חברת אחוזת בני יששכר, שנוסדה ב-1968, קיימת עד היום. הנכס העיקרי שלה הוא מגרש בן 1,497 דונם באיזור רחובות, המשועבד החל מ-1969 לבנק הפועלים.

קרן בית ברל, שמאז 1976 היא בבעלות מפלגת העבודה, היא בעלת בית ברל, מיתחם בן כ-1,000 דונם ליד כפר סבא. רוב השטח פרדסים, אך יש בו גם בניני מכללה ומגורים, מגרשי ספורט ועוד. ב-1976 מכרה בית ברל פרדס בן 165 דונם בכ-400 אלף דולר. בשנים האחרונות דובר לא אחת על עיסקת אחוזים על חלק מקרקעות בית ברל, אך, ככל הידוע, לא נעשתה עיסקה כזו בפועל עד היום.

כמעט כל הנכסים האחרים של מפלגת העבודה מרוכזים בחברת בית ארלוזורוב, שנוסדה ב-9 בספטמבר 1936. שווי הנכסים מוערך כיום בכ-30 מיליון דולר. בניגוד למה שרגילים לחשוב, מחזיקה מפלגת העבודה רק ב-%83.3 ממניותיה. יתר המניות נמצאות בידי קבוצת חברים ותיקה מקרית חיים. המשמעות המעשית היא, שבכל מקרה של מימוש נכסים, יהיה צורך להעביר %16.7 מהתמורה לקבוצה מקרית חיים. יתר על כן, קבוצה זו יכולה לנקוט בצעדים משפטיים, אם תהיה לכאורה הצדקה לכך, בטענה של עושק המיעוט. מניות בודדות נמצאות בידי דוד בן גוריון, גולדה מאיר ואהרון בקר, שהלכו לעולמם. גם לח"כ אופיר פינס-פז יש מניה אחת. הוא אומר: "קיבלתי את המניה ב-1992 על פי בקשת מזכיר המפלגה דאז נסים זווילי, כדי שלמפלגה יהיה ייצוג. אין לי מעורבות בחברה, ולא הוזמנתי לאספות הכלליות שלה".

דירקטוריון בית ארלוזורוב הוא בן 18 חברים, 9 מהם מונו ב-21 ביוני אשתקד, ביזמת מזכיר המפלגה, כדי לרענן את השורות ולהוסיף כוחות מקצועיים, שיוכלו לראות מה ניתן לעשות בנכסים הישנים. אחד מתשעת החדשים הוא אלי מוסרי, לשעבר זכיין אנגלו-סכסון בר"ג ועוזר שר השיכון לעניני קרוונים, וכיום איש נדל"ן פרטי. דירקטורים אחרים הם ח"כ ועו"ד יונה יהב מחיפה, נחמיה גנות מתנועת המושבים ועו"ד אמיר תמרי, עוזרו של יו"ר המפלגה אהוד ברק. אחד הדירקטורים החדשים אמר ל"גלובס": "בחודשים האחרונים הייתי בשתי ישיבות דירקטוריון. היו שם דיבורים כלליים על הכנסת סדר ועל מימוש נכסים, שום דבר רציני". ואכן, הטיפול בנכסי בית ארלוזורוב נעשה בהילוך נמוך, או שלא נעשה כלל.

אלו ארבעת הנכסים העיקריים של בית ארלוזורוב, כלומר מפלגת העבודה:

* בית המשרדים המרכזי של המפלגה, הירקון 110 ת"א. בנין ישן בן 1,400 מ"ר, שוויו במחיר השוק מוערך בכ-2.5 עד 3 מיליון דולר. ניתן לממשו רק אם המפלגה תעבור למשרדים אחרים. באחרונה התנהל מו"מ על מעבר למשרדים אחרים, בשכירות, אך הוא הוקפא (ראה בנפרד).

–

* בנין מחוז ת"א, בילינסון 9, ליד ככר דיזנגוף, בן 2,000 מ"ר, שוויו 5-4 מיליון דולר, ניתן למימוש רק אם המשרדים יעברו למקום אחר, בשכירות.

* בנין מחוז חיפה, ככר סולל בונה, בנין בן כ-1,200 מ"ר, שוויו מוערך בכ-1.25 מיליון דולר.

* בנין ישן ברחוב יפו 62, ירושלים,

מפלגת העבודה נגד בן-גוריון

מפלגת העבודה תבעה את צאצאי המייסדים של מפא"י: החזירו את מניות המפלגה שקיבלו הוריכם

נדב איל , מעריב | 12/5/2006 8:49

אין שום דבר שגרתי בהליך המשפטי שהחל אתמול, סמוך לשעה שלוש אחר הצהריים, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. 17 העמודים שהוגשו לבית המשפט נכתבו רק בשבועות האחרונים, אבל הם מרכיבים מסמך היסטורי מרתק, יוצא דופן, עמוס פוליטיקה ודורות ונכסים וכספים. הם מתארים, העמודים הללו, מה קורה כאשר מפלגה אחת מזנקת אל הכוח, הכוח המוחלט, ומה מתרחש כשהיא צונחת ומתרסקת ממעמדה הרם. בשפה משפטית, זו דרמה ידועה: אימפריה מתמוטטת, חומותיה קורסות, והסודות נחשפים. האימפריה הזו היא מפלגת העבודה. היא שוקעת לתוך עצמה כבר עשורים רבים, ומגלה תוך כדי כך סיפורים יפים, שרב הנסתר בהם על הגלוי. הקטע הראשון הוא המרשים ביותר: מפלגת העבודה נגד מר דוד בן-גוריון. אחר כך המשפט הזה רק הולך ונעשה מעניין יותר ויותר. מפלגת העבודה נגד הגברת גולדה מאירסון (מאיר) ונגד זלמן רובשוב, הלא הוא נשיאה השלישי של מדינת ישראל זלמן שז"ר, משה שרתוק (שרת) – ראש הממשלה השני של המדינה הצעירה, דוד רמז, לוי שקולניק (ראש הממשלה המנוח לוי אשכול), אליהו גולומב מפקד ההגנה האגדי, אברהם הרצפלד, מרדכי נמיר, פנחס לוביניקר (לבון), הנשיא השני יצחק בן צבי, האידיאולוג הנערץ ברל כצלנסון – כן, גם נגדו, ראש העיר האימתני של חיפה אבא חושי, נחמיה רבין אביו של יצחק רבין, ועוד רבים רבים אחרים.47 בסך הכל, שעל כולם קרויים רחובות וכבישים ראשיים בישראל. ומשום כך נכתב, לאחר אזכורם של כל 47 מייסדי מפא"י, כי הבקשה היא נגד "כל אלה להלן, ככל שהלכו לבית עולם, באמצעות עזבונם או יורשיהם".
תחילתו לפני 70 שנה עניינה של בקשת ההמרצה שהגיש עו"ד אלדד יניב, יועצה המשפטי של העבודה, ברשותו ובידיעתו של המזכ"ל איתן כבל והגזבר משה כהן, הוא נושא כאוב כלכלית במפלגה – חברת בית ארלוזורוב, שהוקמה לפני 70 שנה.מפא"י החלה תופסת אז את מקומה הבטוח כשליטה יחידה בעולם הפוליטי של היישוב היהודי בארץ ישראל, והיא לא היתה מפלגה, אלא תנועה, וכזו שרצתה למגנט אליה את ההמונים לא רק באידיאולוגיה, אלא גם במעשה.עו"ד יניב מצטט בבקשתו את תזכיר ההקמה של בית ארלוזורוב: "לייסד, להחזיק ולנהל בניינים ציבוריים ואחרים לשם מועדונים, ספריות, בתי חינוך, מסעדות, לספורט ולמנוחה, עבור מפלגת פועלי א"י ופועלים ועובדים בדרך כלל, עבור נוער וידידי תנועת הפועלים". ובעת הקמת התאגיד הפוליטי הזה ניתנה למפא"י מניית יסוד, ומכאן שליטה מוחלטת במהלכי החברה. 
עניין של מאות מיליוני דולרים

ב-1944 הפכה החברה לבעלת הנכסים של מפא"י בכל רחבי הארץ, ובאותה הזדמנות עשתה דבר מעניין מאוד, שאינו ממש ידוע לציבור הרחב: היא חילקה מניות לאנשים פרטיים. ולמי הוקצו המניות? למייסדי המפלגה. האם שילמו המייסדים תמורת המניות הללו? העבודה משיבה לבית המשפט: לא, המניות הוקצו ללא תמורה. בחינם. מדוע? לא ברור מהבקשה שהגישה העבודה.
ברבות השנים הוקצו שוב מניות לאנשים שמפלגת השלטון האימתנית רצתה ביקרם. ובסך הכל, מתוך הון המניות המונפק של בית ארלוזורוב, ניתנו כ-14 אחוזים לאישים פוליטים. 14 אחוזים מהחברה אשר שולטת בהון נכסים עצום: סניפי מפלגה, מגרשים, דירות, בניינים, שדות, פרדסים, מועדוני ספורט, ספריות.
במונוחים של ימינו מדובר במאות מיליוני דולרים. לפחות. עוד כשלושה אחוזים ניתנו, לא להאמין, לחברי מפא"י מסניף קריית-חיים. למה? איש אינו יודע בדיוק. כבר אין אף אחד שיזכור את החשבונות העתיקים ההם. שנים חלפו. מעולם לא חולקו דיבידנדים לבעלי המניות. ככל הידוע, איש מהמייסדים לא הרוויח דבר, לא ביקש מעולם כסף תמורת מניותיו – לא מהמייסדים ולא מיורשיהם. המניות נעלמו בעיזבונות המאובקים, או נשכחו בארונות. אבל מפלגת העבודה, הצאצא החוקי של מפא"י, הלכה מדחי אל דחי, והחלה מתפשטת מכל מה שצברה.
לא בשביל הצאצאים. באחרונה ניסתה העבודה למכור נכס – את דפוס מפא"י ההיסטורי, אשר למעשה בבעלות בית ארלוזורוב. אחד הצדדים הפסיד במכרז, ומיד טען לבעיה משפטית: עושק בעלי מניות המיעוט בחברה המוכרת. בעלי מניות המיעוט, זאת אומרת נכדיהם ובניהם של מייסדי מפא"י. ואכן, ספק רב אם לבית ארלוזורוב כתאגיד מפלגתי מותר להעניק בעלות במניותיו לאזרחים רגילים. העבודה, בהוראת מבקר המדינה, נאלצה לפנות לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ולנסות להסדיר את הבעלות בבית ארלוזורוב, לבקש שבית המשפט יקבע שעל יורשי המייסדים להחזיר לה את המניות שקיבלו אבותיהם. המטרה: לקבל לעצמה שליטה מוחלטת בבית ארלוזורוב, כך שיהיה אפשר למכור את נכסי החברה כחוק, ולממן את מערכות הבחירות הכושלות של ראשי העבודה דהיום, יורשיהם הלא מוצלחים של דור הענקים. העבודה רוצה שיובהר שהמניות שנמסרו אז, נמסרו בנאמנות למייסדי המפלגה. לא כדי שצאצאיהם יתעשרו מנכסי מפא"י. "אנחנו לא יכולים יותר שבכל פעם שננסה למכור נכס, יקפוץ אחד המתמודדים ויטען שהכל נגוע באי-חוקיות, רק כי לפני 60 שנה קיבל לוי אשכול מניה אחת", אמר גורם בעבודה. בבקשה שהגיש עו"ד יניב, הוא מביא הוכחה אחת לטענתו שמדובר בנאמנות – מסמך שמראה כי 24 מבין בעלי המניות חתמו על התחייבות למפא"י בזו הלשון: "הנני לאשר שמניות רגילות של חברת בית ארלוזורוב בע"מ הרשומות על שמי, שייכות למרכז מפלגת פועלי ארץ ישראל, והן רשומות על שמי רק באופן ארעי עד שייעשו הסידורים הרשמיים להעברת המניות הנ"ל ע"ש המרכז הנ"ל. הנני מתחייב לעשות את ההעברה הנ"ל לפי דרישתו הראשונה של מרכז מפלגת פועלי א"י".
עניין של זמן. מניות בחב' הנכסים "בית ארלוזורוב "יועברו ע"ש מפלגת העבודה .גם אם המסמך הזה מוכיח נאמנות, מדובר רק ב-24 חתימות מתוך 47 מייסדים. וזו בעיה. אבל השאלה המרכזית, זו שאין עליה תשובה ברורה, היא מה היתה הסיבה שבגללה ניתנו המניות מלכתחילה. הרי מפא"י יכלה להחזיק בידיה את כל המניות כולן. מה הם אותם "סידורים רשמיים", ביטוי מפא"יניקי כל כך, שבשלו הוקצו בכלל מניות למנהיגים הפוליטיים של מפא"י? איש מהמעורבים אינו יודע.

העבודה, זו של היום, טוענת בבית המשפט: זו נאמנות. המניות רק נרשמו באופן פורמלי על שם המייסדים, אך הקניין – של המפלגה. מניות ניתנו "כביטוי של כבוד והערכה", "כעניין של אמון… מתוך ידיעה ואמונה שלמה כי מניות אלו יושבו לידיה עם דרישתה, בהיותן קניינה הבלעדי". והכל משום שהימים היו ימי השלטון הבריטי, ש"הקשו את רישום המניות על שמה של מפא"י, ולכן העדיפו מוסדות בית ארלוזורוב ומפא"י את רישומן על שמם של חברי קבוצת המייסדים". המשפט האחרון חשוב מאוד: העבודה חייבת להוכיח שהמניות לא ניתנו למייסדי המפלגה כהוקרה על פעילותם, כמתנה, אלא כעניין פורמלי בלבד. אם הייתה זו מתנה, היא שווה היום הרבה מאוד כסף. לכן העבודה אומרת שהנאמנות הסתיימה. ופג תוקפה בגלל הזמן ובשל מותם של המייסדים, וגם אם היא תקפה, הרי שעכשיו יש לממשה – משום שהיום דורש "מרכז מפא"י" את מניותיו חזרה, כפי שנחתם בהסכם ההוא, לפני יותר מ-60 שנים .תחזירו לנו את המניות, אומרת העבודה ליורשים. למשפחה שלכם אולי יש מניית יסוד בהקמת המפלגה, בהקמת המדינה. אך הימים האלה חלפו. מניות יסוד פוליטיות כבר אינן עוברות בירושה.

פרסום מיום 10.5.2009:

בעתירת מפלגת העבודה להעביר על שמה מניות (14%) שמחזיקים יורשי מייסדי מפא"י בחברת בית ארלוזורוב נקבע שכל המניות יועברו על שמה. המפלגה טענה שנוכח אילוצים בתקופת המנדט הוקצו בנאמנות מניות החברה לקבוצה של בכירי מפא"י, אך לא היה בכך כדי להעניק להם בעלות בנכסים.{ מתוך תיק הדיון המשפטי :ה פ 604/06}

מאלי רביד { ליישי } .13.3.22:

מייסדי קריית חיים , רכשו בכספם את מניות חברת " בית ארלוזורוב " ולא קיבלו אותן ללא תמורה או בנאמנות מ "מפא'י -מפלגת העבודה ",כמו שקיבלו ראשי המפלגה , ממפלגתם , לצורך ייצוגה בחברה. 14 עד 16.7 אחוז ממניות חברת " בית ארלוזרוב " ,שנוסדה בשנת 1936 כחברת ניהול הנכסים של "מפא'י -מפלגת העבודה ", הוחזקו בידי מייסדי קריית חיים ויורשיהם. כדוגמא , מצורף צילום המניה ע'ש אבי ,בצלאל רבינוביץ , ומסמך מיום 20.1.1948 שצורף לה ,המאשר ששילם 1500 לא"י , ובאם יוסיף 500 לא"י , יקבל מניה נוספת, שנייה. רבים מראשוני קריית חיים , רכשו בכספם והם או יורשיהם מחזיקים במנייה זו . מרבית המניות של חברת " בית ארלוזורוב "היו בשליטת מפא'י-מפלגת העבודה " .מיעוט בעלי המניות ,כמו מייסדי וראשוני קריית חיים { ע'ש חיים ארלוזורוב }שרכשו את המניות בכספם, נושלו במהלך השנים מזכויותיהם במניות אלה.

מצבי לפר : ריכוז העובדות בעניין בית ענבי -ליפשיץ בקריית חיים. 13.3.22

לעיונכם מסמך מרתק שנכתב על ידי צבי לפר , בן קריית חיים ותושב בה גם היום, אשר

מתמצת את שהעלה מהארכיונים , מבדיקות ומידע אישי.