העברה מ"חדשות ואללה ". 27.10.25 כתב : אלי אשכנזי

ידין בן 92 במותו. איש שלחם ביחידה המיתולוגית וביטא את אהבתו לארץ בשירה ובשימור מורשת קיבוצו, גבע. ידין הוא בנם הבכור של אסתר ושלום שעלו לארץ ישראל מרוסיה. לגבע הם הגיעו בשנת 1929, שמונה שנים אחרי ייסוד הקיבוץ. ידין היה מראשוני להקת הגבעטרון .

הלך לעולמו דן ידין, "דנדי", מאחרוני לוחמי יחידה 101 ומראשוני חברי להקת הגבעטרון. בן 92 במותו. ידין נולד ב- 1933 בקיבוץ גבע, בנם הבכור של אסתר ושלום שעלו לארץ ישראל מרוסיה. לגבע הם הגיעו בשנת 1929, שמונה שנים אחרי ייסוד הקיבוץ. בשנת 1952 התגייס לצה"ל. בתחילה שובץ בגדנ"ע. באוגוסט 1953 הוצע לו לעבור ליחידה מיוחדת, יחידה 101. "מאז בעצם השתנו חיי", אמר.

היחידה הוקמה במחצית שנת 1953 לנוכח המצב הביטחוני המעורער לאורך גבולות המדינה, וכישלונות בהתמודדות עם חדירות מחבלים ופיגועים ביישובי הספר, תופעה שכונתה אז "הסתננויות". יחידה היו כ-60 קצינים ולוחמים. למרות שפעלה רק חמישה חודשים, היא הצליחה להטביע חותם לאורך שנים. היחידה החזירה את האמון ביכולתו של צה"ל להגיב לתופעת ההסתננויות ולהשיב את היוזמה לידיו.

הפשיטה הלילית הפכה לכלי שהביא ליחידה את תהילתה ואחרי חמישה חודשים, כש-101 נטמעה בגדוד 890 של הצנחנים, החל סגנון פעולה זה להתפשט ליחידות נוספות ולהיות מרכיב מרכזי ברוח יחידות העלית של צה"ל. פעולות היחידה דרשו יכולת ניווט לילי ברמה גבוהה וכושר גופני גבוה כדי להגיע ליעדים רחוקים מהגבול. מרבית הפעולות של יחידה 101 בוצעו על ידי חוליות של ארבעה-חמישה לוחמים לבושים בגדים אזרחיים, עם ציוד קשר מוגבל מאד במרחק השידור וללא כל סיוע של יחידות נוספות לצורכי חילוץ, גיבוי ורפואה, כפי שמקובל זה שנים"

.דן "דנדי" ידין. קיבוצניק/אתר רשמי, קרדיט דוד "דדה" עינב

הקליפ ואודות השיר מתוך האתר "שירה עובדת ".

השיר מתאר את דרך העפר הישנה שהובילה לגבע, בתחתיתה היה עץ שחברים וזוגות אוהבים היו נוהגים לחקוק את שמותיהם. 

המידע נמסר לנחומי הרציון מפי דנדי ידין, חבר הגבעטרון ואביתר כהן שכתב עבודה מקיפה על "הגבעטרון." 

במדרון היורד מגבע

הגבעטרון העברה מ "שירונט".
מילים: דידי מנוסי
לחן: עממי אוקראיני

במדרון היורד מגבע,
עץ יש מלבלב.
שני שמות חרוטים בגזע,
שני שמות ולב.

מי היו הם אותם השניים,
לא זוכרים עכשיו,
חורף סתיו אביב וקיץ,
מי חיכה לשווא.

כלום היה זה צעיר בדרך,
שקצת התאחר,
או עלמה שעד רדת ערב,
כבר מצאה אחר.

על העץ חסידות הקימו,
קן של אהבות.
חורף סתיו, אך תמיד בקיץ,
חסידות שבות.