השיר דוגית נוסעת . ביצוע " שלישית שריד ". העברה מהאתר של רחל פרומן קומולוש.

העברה מ" זמר רשת "

מילים: נתן יונתן
לחן: לב שוורץ
כתיבה: 1943
הלחנה: 1938

דּוּגִית נוֹסַעַת, מִפְרָשֶׂיהָ שְׁנַיִם וּמַלָּחֶיהָ נִרְדְּמוּ כֻּלָּם. רוּחַ נוֹשֶׁבֶת עַל-פְּנֵי הַמַּיִם, יֶלֶד פּוֹסֵעַ עַל הַחוֹף דּוּמָם. יֶלֶד פָּעוּט הוּא וַעֲגוּם-עֵינַיִם. שׁוֹטְפִים הַמַּיִם לְמֶרְחַק אֵין-סוֹף… אִם לֹא יֵעוֹרוּ כָּל מַלָּחֶיהָ – אֵיכָה תַּגִּיעַ הַדּוּגִית לַחוֹף ?..

על השיר{ מתוך אתר " זמר רשת " }.

.השיר העברי נכתב למנגינת השיר הרוסי Город на Каме ("עיר על נהר קמה"), אך ללא זיקה למילותיו. השיר הרוסי נכתב עבור סרט הקולנוע Детство Горького ("ילדותו של גורקי"), של הבמאי מארק דונסקוי, 1938.  את השיר העברי כתב נתן יונתן בהשפעת "דן הפלמחניק". קראו אודותיו מטה במסגרת "סיפור שיר".

על-פי מחקרו של ולדימיר לייקין (נערך בידי אֶבְיָתָר מזֶמֶרֶשֶׁת):

לקראת הסרט Детство Горького ("ילדותו של גורקי", 1938) עובדו מילות השיר (ר' לעיל את שתי הגרסאות) והוא הולחן. על-פי ארכיון הסרטים הממלכתי במוסקבה, המילים מיוחסות לגורקי ולטאטיאנה סיקורסקיה. סיקורסקיה הייתה עורכת ומתרגמת שעבדה עם המלחין שוורץ, שכתב את המוסיקה לסרט והיא שעיבדה את המילים מהספר למילות השיר בסרט. ייתכן שלב שוורץ שאל את הניגון ממקורות יהודיים, כי במנגינה הזאת (בשינויים קלים) אנשי חב"ד שרים את "שיר המעלות".

מילותיו המקוריות של השיר מופיעות בספרו האוטוביוגרפי של מקסים גורקי "ילדות" (שנכתב בשנים 1912-1913), כשיר שהמציאו הילדים על מנת להתגרות בחברם שרצה לחזור לעיר הולדתו ושכח את שמה. כל שזכר היה שהיא נמצאת על נהר קאמה, והם התגרו בו בלגלוגם על העיר שאין איש יודע היכן היא וכו'. מכאן שזה לא היה שיר ילדים ידוע בימי ילדותו של גורקי (כיוון שאז הומצא).

מתוך ויקיפדיה :

שלישיית שריד הייתה להקת זמר עברי שהורכבה משלושה אנשי קיבוץ שריד: שלמה ורבנר, נתן מילוא ומנחם ראובני. השלישייה פעלה בין השנים 1960 ו-1965 וזכתה להצלחה רבה. בין להיטיה: "טוב ללכת בדרכים", "ביתי אל מול גולן", "פנה הגשם" ועוד. שלישיית שריד הייתה לחלק מלהקות הייצוג של התנועה הקיבוצית אשר שיקפו בשיריהן, בין היתר, את אורח החיים הקיבוצי.

חברי הלהקה

"שלישיית שריד" כללה שלושה נערים מקבוץ שריד:

• שלמה ורבנר, נולד ב-1935 בווינה שבאוסטריה. עלה עם משפחתו לארץ ישראל בגיל 3 והמשפחה התיישבה בירושלים. בגיל 17 הגיע לקיבוץ שריד מקיבוץ גן שמואל. ורבנר בלט בשלישייה מבחינה מוזיקלית. הוא ניגן בגיטרה והיה זה שיצר את העיבודים הקוליים והמוזיקליים.^[1] ב-1963 זכה גם בפרס קפלן יחד עם חבר נוסף משריד, על פיתוח שעשו בנושא ריסוס מטעים.^[2] נפטר ב-17 באוקטובר 2021.^[3]
• נתן מילוא, נולד ב-1935 באקוודור, והגיע לשריד במסגרת עליית הנוער בגיל 14.^[4] נפטר ב-23 באוקטובר 2025.
• מנחם ראובני, נולד ב-1938 בתל אביב, ונשלח לקיבוץ שריד בגיל 7 בתור ילד חוץ.^[4]

שלושתם למדו ועבדו במוסד החינוכי בקיבוץ, ובשעות הפנאי שרו במקהלת בית הספר, עליה ניצחה המורה למוזיקה בבית הספר, צפירה יונתן, אשתו של המשורר נתן יונתן. בתחילת שנות ה-50 התגייסו השלושה לצה"ל, ועם שחרורם חזרו לשריד ושובצו בעבודות המשק. במקביל, בשעות הפנאי, נהגו להיפגש ולשיר במקהלת הקיבוץ.^[4]

העברה מYNET . פרסום מיום 24.10.25. הצילומים: CITIZEN PROMASTE

אתר הצלילה המרהיב מול חופי נהריה מכונה במשך עשרות שנים "האונייה הטורקית", על שם הספינה שנמצאת במצולות, אך עבודת מחקר על התחבורה הימית במאה שעברה חשפה כי למעשה זו אוניית פחם בריטית שעלתה על שרטון  .

עשרות שנים הכירו צוללנים ודייגים בצפון את השרידים שעל קרקעית הים מול נהריה כ"האונייה הטורקית" – אתר צלילה מרהיב ומסתורי, שהפך לאחד היפים והפופולריים בים התיכון, במיוחד בצלילות לילה. המוני צוללים ירדו אל המעמקים בעקבות הטרגדיה העמומה שהותירה מאחוריה ספינה טרופה ושותקת, סיפורה נותר עלום.

כעת, תגלית מקרית בארכיון חושפת תפנית מפתיעה: האונייה כלל לא הייתה טורקית – אלא בריטית. מאחורי השרידים מונח סיפורה של ספינת פחם אנגלית, שעלתה על שרטון בסערה מול חופי הגליל בדצמבר 1911. שבעה מלחים מצאו את מותם, ורב החובל הואשם ברשלנות. 114 שנים אחרי שטבעה – זהו סוף המסתורין ותחילתו של הסיפור האמיתי.

"את הספינה הזאת הכרנו כבר משנות השבעים", מספר ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet הארכיאולוג הימי, פרופ' אהוד (אודי) גלילי. "הרבה חבר'ה צוללים אליה, תופסים שם דגים. לא ידענו מה זהותה, ובמשך השנים התקבע השם 'האונייה הטורקית'. אף אחד לא יודע למה, אבל מישהו פעם אמר שזאת אונייה טורקית, ומאז השם מופיע גם במדריכי הצלילה". שרידי האונייה נמצאים בעומק של 11-9 מטרים מתחת לפני המים, ובמרחק של כ-900 מטר מהחוף. השרידים מכוסים בצמחייה ים-תיכונית עשירה ובבעלי חיים זעירים, רכיכות שונות ודגה.

שרידי הספינה (צילום: Citizen ProMaste]

הגילוי המקרי של סיפורה של האונייה הבריטית החל במסע היסטורי ארכיוני, שהובילו פרופסור גלילי ולצידו אמיר ויצמן מחברת AQUAZOOM, כשהשניים חיפשו מידע על ספינה טרופה שטבעה מול חופי חיפה בתחילת המאה שעברה. הם נחשפו להיסטוריה של התחבורה הימית בתחילת המאה 19 בארץ ישראל, ותוך כדי איסוף חומר נתקלו במסמך מעניין על משפט שנערך לקפטן של ספינה אנגלית אחרת שהובילה פחם מאנגליה לארץ ישראל .

ה"ארדו" הרשומה באברדין, הייתה אוניית קיטור מברזל עם מדחף יחיד שנבנתה בגלאזגו ב-1894. פרוטוקול הדיון המשפטי בבית המשפט בבריטניה שנערך לקפטן הספינה בשנת 1912 משנה את מסלול ההיסטוריה בכל מה שקשור לשמה של האונייה, שעד היום נחשבה בכל ספרי הצלילה שפורסמו בארץ ובכל מועדוני הצלילה כספינה ה"טורקית". פרופ' גלילי מספר כי "הפרוטוקול תיאר ספינה בשם 'ארדו', ספינה אנגלית שנטרפה בשנת 1911 דרומית-מערבית לאכזיב. לפי התיאור המדויק, הגענו למסקנה שזאת הספינה שלנו".

ה"ארדו", אוניית קיטור מברזל באורך של כמאה מטר, יצאה מנמל ניופורט שבאנגליה ב-6 בדצמבר 1911, עמוסה בכ-10,000 טונות פחם בדרך לחיפה. על סיפונה היו 22 מלחים, תחת פיקודו של הקפטן ארנסט האו, שזו הייתה הפלגתו הראשונה לאזור. "הוא עשה טעות בניווט ולא לקח מידות עומק במשך הלילה", מסביר ויצמן. "הוא ראה את האורות של הכפר א-זיב (אכזיב), חשב שזו חיפה, והפליג לשם".

בצילומים : 1.אחד השרידים של הספינה. 2. אחד החלקים של הספינה. 3. הספינה מושכת אליה צוללנים.

ב-27 בדצמבר, בלב סערה, עלתה הספינה על שרטון כורכר מול חופי נהריה של היום. מכאן, מתאר פרופ' גלילי את הדרמה על פי פרוטוקול בית המשפט: "רב החובל הוריד סירת הצלה אחת ושלח מישהו להזעיק עזרה מחיפה. בצהריים, הוא החליט לנטוש את האונייה. הם הורידו שתי סירות הצלה, שאחת מהן התהפכה במשברי החוף, ושבעה מלחים טבעו. היתר הצליחו להגיע לחוף".

בעקבות האסון, הועמד הקפטן האו למשפט. "בית המשפט קבע כי רב החובל התרשל בניווט, לא לקח מיקום מדויק, וה'קורס' שלו היה מוטה. הוא נמצא אחראי ישיר לאובדן הספינה, וקיבל עונש של שלילת רישיון הקברניט לחצי שנה", מספר פרופ' גלילי. "אבל, הוא נוקה מאחריות למותם של אנשי הצוות, מכיוון שמרגע שהספינה עלתה על השרטון, הוא תפקד כראוי".

בצילומים : 1.הספינה שיצאה מבריטניה ב1911. 2. נתוני הספינה שטבעה.

הספינה עצמה הוכרזה כ"טוטאל לוס". במשך עשרות שנים היא בלטה מעל המים, עד שבתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת, הוחלט לפוצץ אותה מכיוון שהפריעה לתנועת כלי שיט של חיל הים הישראלי. שבריה הפכו לאתר צלילה פופולרי, שזהותו האמיתית נותרה עלומה. "האנשים שהפיקו ספר על אתרי צלילה בשנות התשעים עשו עבודה לא מקצועית", אומר ויצמן בחיוך, "והשאירו לנו את הזכות לתת לאתר את שמו האמיתי ואת הסיפור ההיסטורי שלו".

המחקר של ויצמן ופרופ' גלילי לא הסתפק בפרוטוקול המשפט. "הצלחנו למצוא בארכיון של חברת הביטוח 'לוידס' ובארכיון הספנות הבריטי תמונות של האונייה, ומידע מדויק על המטען ועל האנשים שהיו עליה", מספר ויצמן, מבעלי מועדון הצלילה "פוצקר", המוציא צלילות לאתר טביעתה. בעת הצלילה במקום ניתן להבחין בדודי הקיטור הענקיים, בתורן הספינה, בשרשרת העוגן, ובעוגן האדמיראלי הענק שלה.

צילום : טל שחר. כיכר החטופים בתל אביב 13.10.25 .

ושבו בנים

העברה מ"זמר רשת."

מילים: מן המקורות לחן: משה ביק וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם.

ירמיהו פרק ל"א פסוק 16: וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-יְהוָה   וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.

בין גבולות- שמעון ישראלי

העברה מ"זמר רשת" ומהאתר של רחל פורמן קומלוש

מילים: חיים חפר
לחן: אלכסנדר גינזבורג ארקדביץ'

בין גבולות בהרים ללא דרך
לילות חשוכי כוכבים
שיירות של אחים בלי הרף
למולדת אנו מלווים.

לעולל ולרך
שערים פה נפתח
למך ולזקן
אנו פה חומת מגן.

אם השער נעול אין פותח
את השער נשבור וניתוץ
כל חומה בצורה ננגח
וכל סדק נרחיב ונפרוץ.

לעולל ולרך…

שיירה אל בכי ואל צער
הישען על זרועי סב זקן
גם לזה שסגר את השער
יום יבוא של נקם ושילם.

לעולל ולרך…

‫

.

הביתה העברה מ "שירונט" מילים: אהוד מנור לחן: יאיר קלינגר עוד שנה חלפה, עוד שנה טרופה, עשבים שוטים עלו בשביל ובגן. רוח נאנח את התריס פתח ומכה בקיר הישן, כמו קורא: הביתה, הביתה, באה עת לחזור, מן ההרים משדות זרים. היום דועך ואין סימן. הביתה, הביתה טרם רדת אור. לילות קרים, לילות מרים, קרבים עכשיו לכאן. עד עלות השחר מתפללת לשלומך, שבויה באזיקי פחדים אני שומעת צעדים. הביתה, הביתה, כי עוד לא ניתן כל מה שהובטח לנו מזמן. (גירסה מורחבת) השנים חולפות, השנים קוטפות, ואנחנו לא מצאנו עוד מנוחה. דור הולך ובא, הלחי רטובה, ובוכה דמעה מלוחה כמו קוראת: הביתה, הביתה באה עת לחזור מסוף דרכים מריב אחים אל תוך אותו מקום בלב. טרם רדת אור אל חלומות ללא חומות אל לילה בלי כאב עד עלות השחר מתפללת לשלומך שמרי שמרי ארצי שלי שברי חלום ישראלי. הביתה, הביתה כי עוד לא ניתן כל מה שהובטח לנו מזמן…

בזכות לוחמים אלה ושכמותם החטופים שבים לארצם , משפחותיהם ולביתם

צילומים, דובר צ.ה.ל

לא יאומן שעברו שנתיים מאז שבת שחורה 7.10.23.

730 ימים של לב כבד ומחנק בגרון, מאז אותה שבת שחורה, שטלטלה אותנו, ניפצה את חיינו, והפכה אותנו לחברה פצועה ומדממת …עם הרבה שאלות וללא תשובות.. שנתיים של טראומה, שבמהלכן חווינו, צער, כאב ושכול, אובדן של חיים, ולצידם, גם גילויים של אור, התנדבות, ערבות הדדית , נתינה, הקרבה וגבורה.

***

מחכים לחזרתם של השקט והשפיות לחיינו,

רוצים שתחזרו אלינו כבר,

ובהקדם…

אנחנו לא מוותרים על האופטימיות,

על התקווה

ועל המחר.

על החיטה שתצמח שוב,

ועל השמש שתאיר אותנו ותזרח עלינו

ים המלח מתעורר היום 7.10.25 בתקווה. מבט מחלון ביתי שבעין גדי. { דורית ברק}.

העברה מ"שירונט."

הן אפשר אריק איינשטיין מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי בשלכת נושב כבר הסתיו, האבק בדרכים אט שקע, והיום רק אלייך נשרף וחולם על פגישה רחוקה. הן אפשר כי עוד ערב יבוא, והשער יחרוק לו דומם, ועינייך יהיו כה טובות, כמו אין מלחמה בעולם. הן אפשר, הן אפשר, שיהיה זה פשוט כבר מחר. הן אפשר ובג'יפ שעבר, שאגו בחורים כי נגמר. הן אפשר, הן אפשר שיהיה זה פשוט כבר מחר. הן אפשר כי חדרך העצוב מחכה בחיוורון קירותיו, וקורא הוא לשנינו לשוב מקרבות מדרכים ומסתיו. הן אפשר כי פתאום ניפגש במשלט או בדרך עפר הן אפשר בין עשן ובין אש גם לחלום שהכל כבר נגמר. הן אפשר…

ההסכם יוצא לדרך. העברה מ"ווינט "9.10.25. "אחרי שנתיים של כאב – הם שבים הביתה. רק כך נוכל להירפא": בעוטף מצפים לשחרור החטופים הודעת טראמפ על השגת ההסכם הפיחה תקווה ביישובי העוטף, שהיו מוקד הטבח – ושחלק מתושביהם עדיין בשבי. "סוף-סוף מרשים לעצמנו לנשום", אמרה ראש מועצת אשכול. גם בשער הנגב, כפר עזה ובארי סיפרו על ההתרגשות: "מחכים לחבק אותם". במנהלת תקומה הוסיפו: "תפילה של מדינה שלמה בדרך להתגשם"

היום , 9.10.25 מסתמן : החטופים שבים לארצם. מלחמת "חרבות ברזל ". 7.10.1923.

מאיה הרלינגר { פוסט מיום 9.10.25}

"ואם לא לישון,

זה מבשורות כאלו

ואם לצפות,

זה לבואם

ואם להתרגש

זה עד השמים

ואז לצעוק בקול גדול,

הם עוד מעט כאן."

אלי רביד ,ליישי : לכבודם של חיילות וחיילי " הבריגדה היהודית " במלחמת העולם השנייה ,ביניהם אימהות , אבות ,בנות ובנים בני קריית חיים.

העברה מאתר חיל החינוך.

הבריגדה היהודית הוקמה בתאריך: 20.09.1944 וכונתה גם: החטיבה היהודית הלוחמת, שלחמה לצד בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. הסוכנות היהודית פנתה עוד בשלביה הראשונים של הלחימה אל בריטניה, בבקשה להקים כח צבאי יהודי אשר ילחם נגד הנאצים. אולם בריטניה לא נענתה באופן מלא להצעה ובפועל דחתה את ביצועה וגייסה באופן עצמאי יהודים מן היישוב כתומכי לחימה. בהדרגה ובלחץ הסוכנות, הורחב הגיוס ונוצרו יחידות קרביות יהודיות ובשנת 1944 הן הפכו לחטיבה (בריגדה). החטיבה נשאה דגל, עליו מגן דוד ונתפסה כנציגתו הרשמית של העם היהודי. לאחר המלחמה פעלו חייליה במחנות העקורים ומילאו תפקיד חשוב בהפעלתה של תנועת ההעפלה (העלייה הבלתי חוקית לארץ) ובהמשך ברכישת נשק עבור "ההגנה".

העברה מאתר השירים של רחל פורמן קומולוש.

אי , כרמלה –ביצוע מריה פאראנדורי

העברה מויקפדיה

"אי, כרמלה" (בספרדית: ¡Ay Carmela!) הוא כינויו של שיר ספרדי בשם "El paso del Ebro" (תרגום מילולי: צליחת (נהר) האברו). גרסה נוספת לשיר נקראת "Viva la XV Brigada" (תרגום מילולי: תחי הבריגדה ה-15) ולעיתים מושר הפזמון של גרסה זו במילים" "אי, מנואלה". השיר שמקורו שיר עם מתחילת המאה ה-19, כנראה במלחמת חצי האי, התפרסם במאה ה-20 כאחד משירי הבריגדות הבינלאומיות במלחמת האזרחים בספרד בשנים 1936–1939. השיר הספרדי זכה לנוסחים עבריים; חלקם ששימרו את רוחם של שירי הלוחמים וחלקם שפנו לכיוונים אחרים.

נוסחי השיר בעברית בישראל זכה הלחן למספר נוסחים עבריים. נוסח עממי הומוריסטי נקרא "יש לי דודה".^[2]נוסח נוסף הוא של חיים חפר שכתב ללהקת פיקוד מרכז את שיר הנושא לתוכניתה "רד אלינו לבקעה" ב-1969. מילות השיר לא היו קשורות לשיר המקורי ונותרה ממנו רק השורה "הי כרמלה".^[3]נוסח עברי לגרסת "Viva la Quince Brigada" בוצע על ידי הפרברים בטלוויזיה הישראלית ב-1975, בתוכנית על מוזיקה ספרדית במסגרת הסדרה "משירי ארץ אחרת", בהנחיית שמעון ברק. נוסח זה שמר על הרוח המקורית של השיר כשיר תהילה לבריגדה וללוחמיה ונפתח במילים: "שירו זמר לבריגדה, רומבלה רומבלה רומבלה, ממדריד ועד גרנדה מי ידמה לה, מי ידמה לה".נוסח נוסף הוא של עמוס קינן שבוצע ב-1987 על ידי פאקו איבנז והדודאים בערב שהוקדש לשירי לורקה, "חמש אחרי הצהריים". אף נוסח זה שמר על המשמעות המקורית של השיר כשיר עידוד ללוחמים.

העברה מאתר השירים של רחל פורמן קומולוש

רד אלינו לבקעה {איי כרמלה.} הופעת להקת פיקוד מרכז שנת 1969. מילים : חיים חפר.

רד אלינו לבקעה

מילים: חיים חפר
לחן: עממי

מול ירדן וים המלח
שם אני מרגיש כמו מלך
ושמה אחכה לה
הי כרמלה, הי כרמלה
ושמה אחכה לה
הי כרמלה, הי כרמלה

אם תרצה לפגוש אותי
תדע היכן תמצאיני
אם תרצה לפגוש אותה
תדע היכן תמצאינה
על מוצב ביום חמסין
כמו תמרת אבק תראינה
שם בלהט הבקעה
כן שמה, שם היא מחכה

על הרי ירושלים
נסתכל לה בעיניים
ובשקט נמלמלה
הי כרמלה, הי כרמלה
ובשקט נמלמלה
הי כרמלה, הי כרמלה

אם תרצה לומר מילה
תדע היכן תמצאיני
אם תרצה לומר מילה
תדע היכן תמצאיני
על צריח סנטוריון
כמו יונה יפה תראינה
שם מוקפת בפלדה
כן, שמה, שם היא מחכה

כאן בית אל וכאן בית לחם
כאן נשיר שלום עליכם
וכאן גם נשתוללה
הי כרמלה, הי כרמלה
וכאן גם נשתוללה
הי כרמלה, הי כרמלה

אם תרצה בנשיקה
תדע היכן תמצאיני
אם נרצה בנשיקה
נדע היכן נמצאינה
ביהודה ובשומרון
עם כובע של צנחן נראינה
אם תרצה בנשיקה
אז רד אלינו לבקעה!

יחיאל " קיטש " אמסלם שהלך אתמול לעולמו ,היה בן קריית חיים ולמד בבית הספר דגניה. פעילותו המוסיקלית החלה בקריות.

בני קריית חיים משתתפים בצער בני המשפחה.

גיטריסט בנזין, יחיאל "קיטש" אמסלם, הלך לעולמו בגיל 73

אמסלם נמנה בין חבריה המייסדים של להקת הרוק המיתולוגית, שהתחילה את דרכה בחיפה בשנות ה-80, והוא זכור במיוחד בזכות הלהיט "גשם" אותו יצר ושר. חברו לבנזין, אלי חדד, סיפר בשיחה עם ynet: "הוא אמר לי פעם: 'יום יבוא וכולם יכירו בגדולה של השירים שלי' – עצוב לי שהוא הלך לעולמו בלי שידעו על כשרונו הגדול"

מאת : יואב בירנברג . 26.9.25 העברה מ Ynet

יחיאל "קיטש" אמסלם, שהיה ידוע כגיטריסט של להקת בנזין, הלך לעולמו היום (חמישי) בגיל 73.

"המוות שלו הוא הפתעה נוראית בשבילנו, הוא כנראה נפטר בשינה", סיפרה בתו שיר בשיחה עם ynet, והדגישה כמה היה סבא נהדר. "בתקופה האחרונה אבא לא הרגיש טוב, לכן הוא גם נשאר נשאר בבית בחג. דיברנו איתו, ואחר כך הוא לא ענה לנו"."כואב ועצוב על פטירתו", כתב פוליקר ברשתות החברתיות, "שותפנו לתחילת הדרך בלהקת בנזין. יהי זכרו ברוך, חיבוק למשפחה".

אמסלם, שנולד בוואדי סאליב, נמנה בין חבריה הראשונים של להקת הרוק המיתולוגית שהתחילה את דרכה בחיפה בשנות ה-80. את הלהקה הוביל כידוע יהודה פוליקר, ולצידו היו אמסלם שניגן בגיטרה, בנימין "בנג'ו" קמחי על הבס ואלי חדד שניגן תופים.

בתחילת הדרך הם ניגנו במסגרות שונות בעיקר באזור חיפה והקריות, עד שיעקב גלעד, שהפך למלווה אומנותי של הלהקה וכתב לה שירים, הציע שישנו את שמה מברקת לבנזין והמליץ לחבריה לעבור לתל אביב.

אלבומם הראשון, "עשרים וארבע שעות", יצא ב-1982 וכלל להיטים כמו "יום שישי", "חופשי זה לגמרי לבד" ו"גשם" – שהלחין ושר אמסלם. "לי אישית זה נתן הארה. האיר לי פתאום את הדרך", סיפר אמסלם בריאיון ל"ידיעות אחרונות" ב-1999. "שנים הייתי כותב בחושך, עושה דברים שאתה לא אוהב, כותב למגירה. רק מתוך החושך אתה יכול לראות את האור. ופתאום בא לך שיר כזה. כשאני המצאתי את השיר, אני לא ידעתי לאן זה הולך, אז פתאום זה האיר ונתן לי את הכוח להמשיך וליצור ולעשות משהו".

עם זאת, בעת הקלטת אלבומם השני, "משמרת לילה", עזב אמסלם את הלהקה.

"קיטש "היה איש מדהים בצניעות שלו, בעל לב ענק ומוזיקאי נהדר", מסר אלי חדד, חברו ללהקה, ל-ynet. "אהבתי אותו כמו אח. הוא היה איש מופנם ולא ידעו הרבה עליו. בכל השנים שחלפו מאז פרישתו מהלהקה, לא היה יום שלא חשבתי עליו. בבנזין לא נתנו לו להתבטא, אחר כך הוצאנו אלבום בשם 'עקבה', והוא כתב לו טקסטים ולחנים. הוא אמר לי, 'יום יבוא, כשאני כבר לא אהיה בעולם, ואז כולם יכירו בגדולה של השירים שלי'. עצוב לי שהוא הלך לעולמו בלי שידעו על כשרונו הגדול".

אמסלם, שעבד במהלך חייו גם כטכנאי שיניים, הותיר אחריו את שני ילדיו – בן ושיר, וחמישה נכדים.

יחיאל אמסלם , בהופעה של להקת בנזין מבצע את השיר " גשם " שהלחין

גשם

מילים: יעקב גלעד
לחן: יחיאל אמסלם

העברה משירונט

ברחובות כיבו מזמן את הניאון
את נראית לי עייפה נלך לישון
האור דולק בחדר השני
אבל מישהו בוכה וזה לא אני.

אני רוצה לשמור עלייך ועלי
היום עבר עלינו יום קשה מדי
בחוץ יורדים עכשיו גשמי ברכה
ואת בוכה, ואת בוכה.

ספרי לי מה כבד עלייך
את כל מה שחבוי בך ונרדם
אני אמחה את דמעותייך
ורק שלא תבכי עוד לעולם.

אין מקום לדאגה היי שקטה
אני איתך, את לא לבד לעת עתה
עכשיו הכל זורם כאן במנוחה
ואת בוכה, ואת בוכה.

ספרי לי מה כבד עלייך…

מתוך ויקיפדיה :

" גשם " הוא שיר בביצוע ה להקה ה ישראלית "בנזין". יעקב גלעד כתב את מילות השיר, ויחיאל אמסלם הלחין אותו ואף היה הסולן בשיר. השיר נכלל באלבום הבכורה של הלהקה, "עשרים וארבע שעות", שיצא לאור ב־ 1982. ב־ 1997 ביצע אלי לוזון גרסת כיסוי לשיר עבור הסרט "עפולה אקספרס", שהפכה ל להיט גדול.

הזמרת שירי מימון

בשנה הבאה
מילים: אהוד מנור
לחן: נורית הירש

בשנה הבאה נשב על המרפסת
ונספור ציפורים נודדות.
ילדים בחופשה ישחקו תופסת
בין הבית לבין השדות.

עוד תראה, עוד תראה
כמה טוב יהיה
בשנה, בשנה הבאה.

ענבים אדומים יבשילו עד הערב
ויוגשו צוננים לשולחן.
ורוחות רדומים ישאו אל אם הדרך
עיתונים ישנים וענן.

עוד תראה, עוד תראה…

בשנה הבאה נפרוש כפות ידיים
מול האור הניגר הלבן
אנפה לבנה תפרוש באור כנפיים
והשמש תזרח בתוכן.

עוד תראה, עוד תראה…

כתב : בועז כהן. העברה מ"כל בו חיפה והקריות" מיום 17.9.25.

ראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה יובל אדמון, המשמש גם סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, בישר: "זהו. מתחילים לפרק את המכלים הראשונים, הצפוניים, בחוות מכלי הנפט של תש"א בקרית חיים".תשעה חודשים לאחר שוועדת המשנה לתכנון ובנייה של עיריית חיפה אישרה את הריסתם של חמישה מיכלים ראשונים בחוות המכלים של חברת תש"א בקרית חיים, החל הבוקר (רביעי) פירוקם של המכלים הממוקמים בחזית הפונה לרחוב דגניה. את מהלך הפירוק מובילים משרד האנרגיה, עיריית חיפה ותש"א.בפוסט שפרסם היום יובל אדמון, ראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה וסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הוא בישר על המהלך: "זהו. מתחילים לפרק את המכלים הראשונים, הצפוניים, בחוות מכלי הנפט של תש"א בקרית חיים, בהתאם להסכם בין עיריית חיפה, משרד האנרגיה ותש"א לפירוק מדורג של חוות המכלים". אדמון הוסיף כי "החווה הוקמה על ידי הבריטים בתקופת המנדט, והתפתחה מאז. היא משרתת אך ורק את זיקוק הנפט בבז"ן, ולכן ביום שהפעילות של בית הזיקוק תיפסק, אפשר יהיה לסיים לפרק את כל חוות המיכלים ולהקים במקומה שכונה חדשה על חוף הים עם כ-15,000 יחידות דיור (פחות או יותר כמו כל שכונת שדה דב בתל אביב). זו הפעם הראשונה שמפרקים תשתית פטרוכימית במפרץ חיפה, ובשנים הקרובות אנחנו מתכוונים להשלים את המהלך ולפנות את כל התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, בהתאם לתוכנית האסטרטגית של ממשלת ישראל".

תחילת עבודות פירוק מיכלי הנפט בחוות המיכלים בקריית חיים. צילום : יובל אדמון.