
צילום מאוסף זולטן קלוגר. סימון הרחובות אלי ס'ט.

שעון+ טמפ' בערי העולם מה חדש באתר מזג אויר
היכנסו > האתר של הפורום לשוויון בנטל

"בואי אימא", מהשירים היותר אהובים בזמר העברי. הגרסה העברית היא בפיו של ילד, הרוסית, היא זיכרון של אישה בוגרת מרגע של קונפליקט עם האם, שמנסה להעביר לבת הצעירה ניסיון חיים ע"י פתגם "מי שאוהב לגלוש, אוהב גם לסחוב את המגלשת בעליה", מעין גרסה של "קח אחריות למעשיך".
תרגום המקור הרוסי לעברית, בביצוע ענת עוגן, בלווי אלכס רייצ'ס :
מידע רב על השיר ומחבריו בפוסט "שיר הוא לא רק מילים: בואי אימא", של פרופ' דוד אסף, " עונג שבת " 20.12.2024 , בקישור:
аломШבת аббатШלום
אלי סַ"ט Eli Sat
ליום הולדתו ה-89 של כותב המילים המלחין והמבצע עקיבא נוף.
| העברה מ"שירונט" מילים ולחן: עקיבא נוף וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָּה, בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל. הִנֵּה בָּאִים הוֹרְגַּיִךְ הַמַּלְכָּה, הִנֵּה בָּאִים, רוֹכְבִים בְּשִׁיגָעוֹן אֶל אַרְמוֹנֵךְ , לַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ הַהֲמוֹנִים, כְּבָר, מְרִיעִים כְּמוֹ שֶאֶתְמוֹל הֵרִיעוּ לִכְבוֹדֵךְ ; הִנֵּה הֵם, כְּבָר, בְּשְׁעֲרֵי הָעִיר – שוֹלְפִים חַרְבָּם, מַכִּים בַּשְעָרים צְמֵאֵי דָמֵךְ , הָעֲבָדִים כִּי יִמְלְכוּ – אֵין חֶסֶד בְּלִבָּם, לִבְשִׁי, מַלְכָּה, חִיוּך עַל פְּנֵי אֶבְלֵךְ. אַל תִּתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה, הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל, הָאֱלֹוֹהִים וְהַנְבִיאִים – לָהֶם, וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל, אֵל קַנַּא ונוֹקֵם. ואִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָה, בַּת מֶלֶך צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל. זוֹכֶרֶת אַתְּ – אֵיך בָּאת לְכָאן, מַלְכָּה מֵעִיר צִידוֹן וְכָל הָעָם נִדְהָם אֶל מוּל יָפְיֵיךְ , הִנֵּה הֵם, כְּבָר, בַּשַׁעַר וְאַחֵר יְהֵא אָדוֹן, כְּלָבִים יְלַקְקוּ פֹּה אֶת דָּמֵךְ, הִנֵּה עָלוּ וּבָאוּ, כְּבָר, בְּשַׁעַר הָאַרְמוֹן, הִנֵה, כְּבָר, נִפְרְצוּ הַשְׁעָרִים, אִיזֶבֶל, בְּחִיוּך מַלְכוּת הוֹפִיעִי בַּחַלּוֹן, מַלְכָּה וּבַת שֶל מֶלֶך צִידוֹנִים. אַל תִתְנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה, הֵם הַצּוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל, הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים -לָהֶם, וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל, אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם. וְאִיזֶבֶל הָיְתָה זָרָה וְנָכְרִיָה, בַּת מֶלֶךְ צִידוֹנִים הָיְתָה אִיזֶבֶל. הִנֵּה הֵם מְטַפְּסִים, בְּחֲצְרוֹתַיִיךְ שׁוֹעָטִים, מַלְכָּה, אַתְּ אֶת עֵינַיִךְ תְּנִי בַּפּוּךְ , הִנֵּה הֶם מִתְקַרְבִים, כְּבָר נִפְגָשִים הַמַּבָּטִים, הָכִּי אֶת הַמּוֹרְדִים בָּךְ – בְּחִיוּךְ . אַל תִּתְּנַגְּדִי לָהֶם, מַלְכָּה, הֵם הַצוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל, הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים – לָהֶם, וּבְנֵי הַנְּבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל, אֵל קַּנָּא וְנוֹקֵם. אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל, אִיזֶבֶל, הֵיטִיבִי אֶת רֹאשֵׁךְ, סַרְקִי הֵיטֵב, פָּנַיִּךְ תְנִי בַּפּוּךְ , הֲיִי יָפָה, הֲיִי יָפָה, הַצְפִּינִי בְּתוֹכֵךְ אֶת הַכְּאֵב. אַל תִתְנַגְדִי לָהֶם, מַלְכָּה, הֵם הַצוֹדְקִים תָּמִיד בַּכֹּל, הָאֱלוֹהִים וְהַנְבִיאִים – לָהֶם, וּבְנֵי הנְבִיאִים יוֹדְעִים הַכֹּל, רַק לֹא לִמְחוֹל, אֵל קַנָּא וְנוֹקֵם. |
בימים אלה הולכת ונשלמת העברת ושמירת היצירות והתכנים הרבים והמגוונים הנמצאים ב"אתר החופשי של בני קריית חיים " המנציחים תולדות קריית חיים ,אל האתר של" ועד קריית חיים" , vkh.org.il וישמרו בו בפרק " מורשת העיר " { 1. היסטוריה / מורשת 2.ארכיון מורשת העיר. }. וועד קריית חיים ידאג להצגתם הנגשתם ושמירתם למען בני קריית חיים לדורותיהם.
כל המבקש לשמר לעצמו חומרים מהאתר הנוכחי ,https://gshavit.net/ יעשה זאת עד סוף חדש דצמבר 2025 טרם ניתוקו ממערכות הגבוי ואתר האחסון{ ב"ענן " } שיביא לשלב סיום פעילותו כאן .
בברכה
אלי רביד , ליישי
הרצל ושירים רוסיים
בתחילת השבוע הלך לעולמו הרצל בודינגר, מנהיג צנוע, שאם הוא לא היה, בעבר, מפקד חיל-האוויר, ספק אם הייתם יודעים עליו. לפני כ- 10 שנים, בפגישה אצל חברים משותפים, ברחוב ויצמן 12 בכפר-גנים, הוא סיפר ששמע על שיר רוסי, על טייסים שהם ציפורים. אני מקווה שהרצל, במקום האהוב עליו (בשמים) ועורית (העזר שאיתו) וכל אוהביו, יעלו חיוך,
Шבת аббатШלום
אלי סַ"ט Eli Sat
אלי רביד, ליישי : האלוף הרצל בודינגר { 1943–2025} , מטייסי הקרב הבולטים בחיל האוויר , ומי שהיה מפקדו ה-12 . עד גיל 63 הדריך כאיש מילואים בדרגת אלוף, בבית הספר לטיסה של החיל והכשיר טייסים רבים. מאז גיל ארבע , התגורר עם בני משפחתו בקריית מוצקין. למד בבית הספר " אחווה " שבעיר ובפנימייה הצבאית שלי בית הספר הריאלי בחיפה.
העברה מאתר" הנוער העובד והלומד". 5.11.25
מזכ"ל הנוער העובד והלומד בעבר, איש שהקדיש את חייו לחינוך ולחיבור בין חלקי העם.
אלי גורן, יליד קיבוץ גבע, היה פעמיים מזכ"ל התנועה – ובכל פעם ידע להפוך תקופה של קושי לתקופה של צמיחה. הוא האמין באמת הפשוטה והעמוקה. בשיחה עם מדריכי התנועה אמר אלי את האמת שלו:" מי שמביא מדריכים – הכל פתוח בפניו. מי שלא מביא מדריכים – שיצרח עד לב השמים." עבור אלי, המשימה הייתה ברורה – לגייס מדריכים ולחנך נוער. הוא ראה בתנועה בית אחד, שוויוני, שמחבר בין נערים עובדים ללומדים, בין העיר לקיבוץ ולמושב. תודה אלי, על הדרך, על המחויבות, ועל האמונה בחינוך ככוח משנה מציאות.
יהי זכרו ברוך ![]()

אלי גורן במרכז התמונה. { צילום משנת 2021 , בהיותו בן 90 תנועת "הנוער העובד והלומד}".
אלי כיהן בתפקיד מזכיר תנועת " הנוער העובד " בשנים 1956-1959 וכמזכיר תנועת " הנוער העובד והלומד " בשנים 1978-1979.
העברה מ" עמק ניוז" 6.11.25
גורן, מזכ"ל לשעבר של הנוער העובד והלומד ופרדסן, הקדיש את חייו לחינוך, לתרבות ולחיבור בין חלקי העם. לפני שלוש שנים זכה באות מפעל חיים במועצה אזורית הגלבוע, כהוקרה לפועלו החברתי והקהילתי רחב־ ההיקף. "בעשייתו השקטה, העמוקה והעקבית, אלי נגע בלבבות רבים והפך למודל של מנהיגות צנועה, ערכית ומאירת דרך", ספדו לו מכריו הרבים.

אלי גורן .צילום משנת 2022 . { צילום דוברת המועצה האזורית גלבוע}
תחושת צער עמוקה בקיבוץ גבע ובאזור הגלבוע עם היוודע דבר פטירתו של אלי גורן, ממייסדי ומנהלי עמותת חוג העמקים, שנפטר בגיל 94. גורן, שהיה במשך עשורים דמות מרכזית בעולם החינוך והקהילה, הותיר אחריו מורשת של אהבת אדם, עשייה ציבורית, וחזון של חיבור בין מגזרים וקהילות. גורן, בן הדור המייסד של המדינה. לצד עבודתו כפרדסן, כיהן בעבר כמזכ"ל הנוער העובד והלומד, והוביל אינספור יוזמות חינוכיות ותרבותיות. בעשורים האחרונים הקדיש את זמנו לעמותת חוג העמקים, שבראשה עמד, ושהייתה למסגרת אזורית רחבת היקף של למידה, העשרה, הרצאות ופעילויות חינוכיות בכל יישובי הגלבוע. בשנת 2022 הוענק לו אות מפעל חיים בתחום החינוך מטעם "מועצה אזורית הגלבוע."
בראיון שהעניק לאתר "עמקניוז" באותה שנה, סיפר גורן מהיכן הוא שואב את הכוחות לעשייה הבלתי פוסקת: "מהחיבור שאנו יוצרים בין האנשים – האיחוד, הקשר האישי. בחוגי היהדות, הקרובים לליבי, אני רואה את הערך שבקירוב לבבות, בלי הבדל של רקע, זרם או מסורת. חוג העמקים נותן לאנשים הזדמנות ללמוד, לשיר, לרקוד ולהעשיר את הרוח – וזה הסיפוק הגדול ביותר שלי."
"אנו מביעים צער עמוק על פטירתו של אלי גורן מקיבוץ גבע, איש רוח ועשייה, שהיה מהדמויות המשפיעות והאהובות בגלבוע", אמרו היום במועצה:
אשר פעלה עשרות שנים לקידום העשרה תרבותית, שיח, מוסיקה ואמנות וכל זאת מתוך אמונה עמוקה בכוחו של המפגש האנושי. בעשייתו השקטה, העמוקה והעקבית, אלי נגע בלבבות רבים והפך למודל של מנהיגות צנועה, ערכית ומאירת דרך. מורשתו של אלי, האמונה באדם, בחינוך, ביצירה ובקהילה תמשיך ללוות אותנו עוד שנים רבות. אנו מחבקים את משפחתו, חבריו וקהילת גבע בשעתם הקשה. יהי זכרו ברוך".
אלי רביד , ליישי :
אלי גורן היה מזכיר תנועת " הנוער העובד " במחצית שנות ה-50 ,ובמסגרת תפקידו ביקר רבות בסניף " הנוער העובד " שבקריית חיים , שהיה מראשוני סניפי התנועה בארץ , מהטובים והגדולים מביניהם ושרבים מחניכיו היו מחלוצי ההתיישבות בארץ . אלי היה אדם ערכי ,הגון וישר דרך, איש עבודה וחינוך , מנהיג אחראי ושקול שפעל בתחושת שליחות ועשה למען כלל החברה בישראל ולמען הקהילות באזור מגוריו {קבוץ גבע } יישובי הגלבוע והעמקים.
אלי , בן קבוץ גבע וחבר בו עד יום מותו, היה מזכיר תנועת " הנוער העובד" { שנת 1956-1959}ובתקופת כהונתו זו , יזם קבע ועשה שהגרעין שלנו ,גרעין "רעות ", יהיה הגרעין השני שישלים ויחזק את קבוץ עין גדי שזה עתה הוקם { ינואר 1955} על ידי חברות וחברי גרעין " שדמות " של תנועת הנוער העובד, גרעין בו בני קריית חיים היו הבסיס להתהוותו. אלי העריך שההיכרות מילדות של בני קריית חיים וגם היכרות וחברות המשפחות בקרית חיים בשני גרעינים אלה , " שדמות " ו" רעות " ,יביאו לחיזוקה של עין גדי הבודדה באזור ים המלח ולפריחתה. מחשבות ותקוות אלה אכן הוכחו כנכונות בעיקרן. מאז ולאורך שנים פגשתי את אלי גורן פעמים רבות. תמיד היה מאיר פנים , עירני , מתעניין ,פעיל ,איש יוזמה ומעשה. תנחומי למשפחתו .יהי זכרו ברוך.
העברה מ" שירונט ".
לילה רך
שיח קוצים
רוח חמה.
יד ביד
דרך עפר
ארץ חומה.
הכפר שלי
במרחבי שדותי –
שוב הוא חוזר
כמו אגדה
אלי.
ערב שבת
בגד לבן
אש על הים.
ראש אל גב
דשא רחב
קר לי וחם.
בכפר שלי
כל הימים דומים –
ומכולם
ריח של חג
עולה.
לעולם הולכות ממני
השנים הפשוטות,
וצבעים חדשים
פורחים בלחיי.
ספסלים
נאון חיוור
דרך ריקה.
גוף אל גוף
חדר קטן
קור ושתיקה.
העיר הזאת –
אבן מקיר תשחיר
בחשכה
במדרכות צרות.
מבצרים
אלף שומרים
כלב אפור.
רכבות
קור ברחובות
שלג שחור.
בעיר הזאת
כל העולם לבד.
בין ידידי
אין גם חבר
אחד.
משורר רוסי. בוריס פסטרנק אמר עליו שהאנרגיה האמנותית שלו הייתה כמו זו של מוצרט.
היה אהוב על הדור של רחל, אלכסנדר פן, אברהם שלונסקי ולאה גולדברג והשפיע עליהם.
תרגום שירו: "בחלון ירח", שנכתב בשנת חייו האחרונה,
כל טוּב Best regards
אלי סַ"ט Eli Sat
העברה ממערכת c14 פרסום מיום 16.4.2019.
ארבעה תלמידי כיתה ט' גילו בנחל ציפורי מטבע נדיר הנושא את דמות הקיסר תיאודוסיוס שביטל את נשיאות הסנהדרין. רשות העתיקות העניקה להם תעודה על אזרחות טובה

מימין לשמאל : עידו קדוש. המורה זוהר פרישיאן. דותן מילר. אופיר סיגל{ צילום רשות העתיקות }
1,600 שנה אחרי שהקיסר הביזנטי תיאודוסיוס ה-2 הביא לביטול נשיאות הסנהדרין, מנהיגות העם שישבה בגליל, תלמידים מצאו עדות נדירה מימים דרמטיים אלה בתולדות עם ישראל.
בחודש פברואר 2019 יצאו ארבעה תלמידי כיתה ט' מביה"ס העמק המערבי בקיבוץ יפעת שבמועצה אזורית עמק יזרעאל לאימון ניווט באזור נחל ציפורי בגליל. בעוד הם מנווטים בשדה חקלאי העובר סמוך לשביל הסנהדרין, קלטו עיניהם מטבע זהב נוצץ על פני השטח.

הארבעה, עידו קדוש, אופיר סיגל, דותן מילר והראל גרין, הבינו שמדובר בממצא חשוב, ועדכנו את המורה לגיאוגרפיה והיסטוריה זוהר פרישיאן על המציאה. המורה יצר קשר עם רשות העתיקות.במפגש שהתקיים עם ניר דיסטלפלד, מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, מסרו התלמידים את המטבע לאוצרות המדינה. הם קיבלו תעודות הוקרה, ואף נסעו יחד לשטח על מנת להצביע על המיקום המדויק שבו התגלה המטבע.
"נדיר למצוא מטבע זהב בודד בשטח. זהב תמיד היה יקר ערך, ואנשים מאוד השתדלו שלא לאבד אותו. אני מבקש לשבח את התלמידים ואת המורה על אזרחותם הטובה", אמר דיסטלפלד. ד"ר גבי ביכובסקי, מומחית מטבעות ברשות העתיקות, סיפרה: "מדובר בסולידוס, מטבע זהב שנטבע בקונסטנטינופול (איסטנבול של היום) על ידי תיאודוסיוס ב', סביב 423–420 לסה"נ. מטבע זה אמנם מוכר בחלק המזרחי של האימפריה הביזנטית, אך זו הפעם הראשונה שנתגלה מטבע מהטיפוס הזה בארץ ישראל. על צד אחד דיוקן הקיסר ועל הצד השני דמות ויקטוריה, אלת הניצחון, כשהיא אוחזת בצלב גדול".
תיאודוסיוס ה-2 היה אחד הקיסרים המשפיעים ביותר באימפריה הביזנטית. בין היתר, הוא ערך קובץ חוקים מקיף לאימפריה, שנודע כ'קודקס תיאודוסיוס'. לדברי יאיר עמיצור, ארכיאולוג שביל הסנהדרין ברשות העתיקות, "הקיסר תיאודיוסיוס מופיע על המטבע, הוא זה שציווה על ביטול מוסד נשיאות הסנהדרין – הנהגת העם היהודי דאז, ועל העברת תרומות היהודים מהסנהדרין לאוצר הקיסרי. בעקבות ביטול הנשיאות על ידי תיאודוסיוס, הסנהדרין חדלה להתקיים ומרכז היישוב היהודי עבר לבבל, ומשם לגלות במשך 2000 שנה".
לדברי עמיצור, "סימלי, שהמטבע שנשא את דמותו, נמצא היום דווקא ע"י תלמידים ישראליים בסמוך לשביל הסנהדרין – שביל הליכה שהכשירה השנה רשות העתיקות יחד עם בני נוער, המתחקה אחר הנהגת העם היהודי בגליל בתקופת המשנה והתלמוד."
אלי רביד , ליישי : הנערים שמצאו את המטבע הנדיר ומסרו אותו ל" רשות העתיקות " למשמרת ,הם בני הסוללים. את המטבע הם מצאו במהלך אימוני כושר גופני ונווט שערכו בנחל יפתחאל ,{ אזור צומת המוביל }לקראת גיוסם לצ.ה.ל. , במסלול העתיק של "שביל הסנהדרין " שהוביל מאושה לטבריה ואשר חודש בשנים האחרונות. עידו קדוש הוא נכדי.
העברה מ"חדשות ואללה ". 27.10.25 כתב : אלי אשכנזי
ידין בן 92 במותו. איש שלחם ביחידה המיתולוגית וביטא את אהבתו לארץ בשירה ובשימור מורשת קיבוצו, גבע. ידין הוא בנם הבכור של אסתר ושלום שעלו לארץ ישראל מרוסיה. לגבע הם הגיעו בשנת 1929, שמונה שנים אחרי ייסוד הקיבוץ. ידין היה מראשוני להקת הגבעטרון .
הלך לעולמו דן ידין, "דנדי", מאחרוני לוחמי יחידה 101 ומראשוני חברי להקת הגבעטרון. בן 92 במותו. ידין נולד ב- 1933 בקיבוץ גבע, בנם הבכור של אסתר ושלום שעלו לארץ ישראל מרוסיה. לגבע הם הגיעו בשנת 1929, שמונה שנים אחרי ייסוד הקיבוץ. בשנת 1952 התגייס לצה"ל. בתחילה שובץ בגדנ"ע. באוגוסט 1953 הוצע לו לעבור ליחידה מיוחדת, יחידה 101. "מאז בעצם השתנו חיי", אמר.
היחידה הוקמה במחצית שנת 1953 לנוכח המצב הביטחוני המעורער לאורך גבולות המדינה, וכישלונות בהתמודדות עם חדירות מחבלים ופיגועים ביישובי הספר, תופעה שכונתה אז "הסתננויות". יחידה היו כ-60 קצינים ולוחמים. למרות שפעלה רק חמישה חודשים, היא הצליחה להטביע חותם לאורך שנים. היחידה החזירה את האמון ביכולתו של צה"ל להגיב לתופעת ההסתננויות ולהשיב את היוזמה לידיו.
הפשיטה הלילית הפכה לכלי שהביא ליחידה את תהילתה ואחרי חמישה חודשים, כש-101 נטמעה בגדוד 890 של הצנחנים, החל סגנון פעולה זה להתפשט ליחידות נוספות ולהיות מרכיב מרכזי ברוח יחידות העלית של צה"ל. פעולות היחידה דרשו יכולת ניווט לילי ברמה גבוהה וכושר גופני גבוה כדי להגיע ליעדים רחוקים מהגבול. מרבית הפעולות של יחידה 101 בוצעו על ידי חוליות של ארבעה-חמישה לוחמים לבושים בגדים אזרחיים, עם ציוד קשר מוגבל מאד במרחק השידור וללא כל סיוע של יחידות נוספות לצורכי חילוץ, גיבוי ורפואה, כפי שמקובל זה שנים"

.דן "דנדי" ידין. קיבוצניק/אתר רשמי, קרדיט דוד "דדה" עינב
הקליפ ואודות השיר מתוך האתר "שירה עובדת ".
השיר מתאר את דרך העפר הישנה שהובילה לגבע, בתחתיתה היה עץ שחברים וזוגות אוהבים היו נוהגים לחקוק את שמותיהם.
המידע נמסר לנחומי הרציון מפי דנדי ידין, חבר הגבעטרון ואביתר כהן שכתב עבודה מקיפה על "הגבעטרון."
הגבעטרון העברה מ "שירונט".
מילים: דידי מנוסי
לחן: עממי אוקראיני
במדרון היורד מגבע,
עץ יש מלבלב.
שני שמות חרוטים בגזע,
שני שמות ולב.
מי היו הם אותם השניים,
לא זוכרים עכשיו,
חורף סתיו אביב וקיץ,
מי חיכה לשווא.
כלום היה זה צעיר בדרך,
שקצת התאחר,
או עלמה שעד רדת ערב,
כבר מצאה אחר.
על העץ חסידות הקימו,
קן של אהבות.
חורף סתיו, אך תמיד בקיץ,
חסידות שבות.
שלום אלי,
לפי בקשתו של קליין מאיר עדכנתי את פרטיו ברשימת הקשר. הרשימה המעודכנת מצ"ב. אנא הכנס אותה לאתר.
בברכה, יצחק עציון
קליין מאיר (1953) כ"ג 46 (ששת הימים), בי"ס רביבים, הבן של "סמל קליין" מודיעין 054-3153000 klein.meir@gmail.com 1.com-http://www.meir גמלאי
הייתי חצוצרן בתזמורת הנוער ושחקן כדור עף בקבוצת הנוער של קריית חיים
רשימת הקשר העולמית של בני קרית חיים – בעריכת יצחק עציון (צוויגי)
שינוי בפרטים הקיימים או הרשמה "לרשימת הקשר" למי שעדיין לא רשום יעשו
באמצעות דוא"ל לצווגי > etsion@technion.ac.il
____________________________________________