"בואי אימא", מהשירים היותר אהובים בזמר העברי. הגרסה העברית היא בפיו של ילד, הרוסית, היא זיכרון של אישה בוגרת מרגע של קונפליקט עם האם, שמנסה להעביר לבת הצעירה ניסיון חיים ע"י פתגם "מי שאוהב לגלוש, אוהב גם לסחוב את המגלשת בעליה", מעין גרסה של "קח אחריות למעשיך".
תרגום המקור הרוסי לעברית, בביצוע ענת עוגן, בלווי אלכס רייצ'ס :
מידע רב על השיר ומחבריו בפוסט "שיר הוא לא רק מילים: בואי אימא", של פרופ' דוד אסף, " עונג שבת " 20.12.2024 , בקישור:
аломШבת аббатШלום
אלי סַ"ט Eli Sat
הרצל ושירים רוסיים
בתחילת השבוע הלך לעולמו הרצל בודינגר, מנהיג צנוע, שאם הוא לא היה, בעבר, מפקד חיל-האוויר, ספק אם הייתם יודעים עליו. לפני כ- 10 שנים, בפגישה אצל חברים משותפים, ברחוב ויצמן 12 בכפר-גנים, הוא סיפר ששמע על שיר רוסי, על טייסים שהם ציפורים. אני מקווה שהרצל, במקום האהוב עליו (בשמים) ועורית (העזר שאיתו) וכל אוהביו, יעלו חיוך,
Шבת аббатШלום
אלי סַ"ט Eli Sat
אלי רביד, ליישי : האלוף הרצל בודינגר { 1943–2025} , מטייסי הקרב הבולטים בחיל האוויר , ומי שהיה מפקדו ה-12 . עד גיל 63 הדריך כאיש מילואים בדרגת אלוף, בבית הספר לטיסה של החיל והכשיר טייסים רבים. מאז גיל ארבע , התגורר עם בני משפחתו בקריית מוצקין. למד בבית הספר " אחווה " שבעיר ובפנימייה הצבאית שלי בית הספר הריאלי בחיפה.
משורר רוסי. בוריס פסטרנק אמר עליו שהאנרגיה האמנותית שלו הייתה כמו זו של מוצרט.
היה אהוב על הדור של רחל, אלכסנדר פן, אברהם שלונסקי ולאה גולדברג והשפיע עליהם.
תרגום שירו: "בחלון ירח", שנכתב בשנת חייו האחרונה,
כל טוּב Best regards
אלי סַ"ט Eli Sat
ביום הכיפורים לפני 27 שנים הלכה מעולמנו, בגיל 62, נחמה הנדל.בין הדברים הטובים שנשארו, שיר בשפה הרוסית: "ליושינקה". השיר, מתחילת שנות ה- 60, היה מוצר של תעשיית "התרבות הסובייטית". בבריה"מ לא הייתה לו הצלחה. יש רק הקלטה מקצועית אחת שלו, של ענקית הזמר – ליודמילה זיקינה. אבל אצלנו הוא הצליח. שמו ומנגינתו אומצו למופע "השטן ואשת האיכר", בו הפליאה לשיר מיכל טל תמליל של דן אלמגור, שכנראה לא ידע על מה השיר המקורי. "ליושנקה" הוא שם חיבה נפוץ לבן ששמו "אלכסיי".
ניסיתי לשמר את המסר המקורי; בנקודה אחת אפילו לא ניסיתי, לנערה הדוברת בשיר הרוסי יש גבות שחורות. לרוסים יש חיבה מיוחדת לגבות, לישראלי הממוצע, לדעתי, זה לא מזיז, אז החלפתי בעיניים…
תשמעו את נחמה הנדל, עם כתוביות של תרגום השיר הרוסי, בקישור:
החטופים לא יכולים לחזור בעצמם, צריך להחזיר אותם
—
аломШבת аббатШלום
אלי סַ"ט Eli Sat
היום כבר לא כותבים שירי השתפכות-נפש.
את השיר "אני יוצא לבד לדרך" (Выхожу один я на дорогу) כתב המשורר הרוסי הדגול מיכאיל לרמונטוב ב- 1841. יש לשיר לפחות חמישה תרגומים לעברית, ביניהם של המשורר – דוד שמעוני (1956-1886) ושל ראש הממשלה השני של מדינת ישראל – משה שרת (שרתוק, 1965-1894),אני לא נוהג לתרגם שירים שכבר יש להם תרגום ראוי לעברית, אבל ב- 2004 עשיתי זאת כתרגיל-ניסוי.
פעם ראשונה שאני מעז לפרסם את התרגום, ככתוביות על קליפ הביצוע של הבריטון דמיטרי חבורוסטובסקי, , האחד והיחיד לטעמי, שקולו נדם ב- 2017.
בקישור, הבריטון דימיטרי חבורוסטובסקי בקונצרט בשנה האחרונה לחייו ,שנת 2017.
700 ימים ולילות של הפקרה מרושעת של מפשלת ישראל, די !
аломШבת аббатШלום
אלי סַ"ט Eli Sat
העברה מ" ערוץ השירים הרוסיים" של אלי ס'ט
תודה לכל מי שמחאו על הודעתי על סיום פעילות הערוץ. נכנעתי.
השיר הרוסי "דרך ארוכה", התפרסם אצלנו ב- 1968 כלהיט אמריקני "היו ימים חבר" בביצוע מרי הופקין, אבל הוא הוקלט על ידי זמרים רוסיים אחדים כבר בשנות ה- 20 ושולב בסרט הבריטי "תמימים בפריז" (Innocents in Paris), של הבמאי גורדון פרי מ- 1953.
טעם מיוחד נתן לו הפנומן היווני דמיס רוסוס (עם כתוביות של התרגום שלי) בקישור
—
תופסק פארסת המלחמה. יוחזרו כל אחינו החטופים מיד .
אלי סַ"ט Eli Sat
העברה מ"עונג שבת " בעריכת דוד אסף , גיליון 25.7.25.
אמר העורך דוד אסף :
בראשית השבוע, ביום קיץ יום חֹם, ביקרנו, ידידי פרופ' אבנר הולצמן ואנוכי, את חברנו דן אלמגור בביתו שבתל אביב, כדי לברכו לרגל יום הולדתו התשעים שחל בשבוע שעבר (13 ביולי 1935) – עד 120! הביקור היה שמח ומרגש. אין טעם, וגם אין מספיק מקום, לחזור ולספר על תרומתו העצומה של דן אלמגור לתרבות הישראלית. מאות השירים והפזמונים שכתב ותרגם, המערכונים, מחזות הזמר, תכניות הרדיו והטלוויזיה ('שרתי לך ארצי'), אין סוף מאמרים בעיתונות (מדורו המיתולוגי 'עונג שבת' בעיתון ידיעות אחרונות היה אחד ממקורות ההשראה שלי בבחירת השם לבלוג), ומאמרים אקדמיים בשלל נושאים, וכמובן גם רשימותיו הרבות שהתפרסמו בבלוג עונג שבת – כולם חקוקים לנצח בהיכל התהילה של הזמר העברי ושל התרבות הישראלית, ועוד תבוא שעת הסיכום. בשנים האחרונות פרש דן מעסקי הכתיבה. הוא ממעט להתראיין ולהופיע בציבור, אך אני שמח לדווח לאוהביו כי הוא בבריאות טובה, מצחיק וטוב לב כמימים ימימה. הפגישה עם החברים הישנים שימחה אותו ביותר. בהזדמנות זו, תודה לאלינער (נוני), בתו של דן, על הכנסת האורחים הלבבית.
| מימין לשמאל : דן אלמגור, דוד אסף , אבנר הולצמן.יולי 2025. { צילום אלינער אלמגור} |
תגובת פוצ'ו יום שישי, 25 יולי, 2025
דן אלמגור סיפר לי פעם סיפור משעשע. זה היה כשהוזמן למשרדו של אבא חושי בחיפה, ומצא על השולחן של המזכירה דפים ריקים בחתימת ראש העיר. דו שייך לאלה שאם הם רואים נייר ריק, מוכרחים לכתוב עליו משהו. אז הוא כתב: לדן היקר שלום, אני שמח שאתה ואפרים קישון הסכמתם לכתוב תוכנית למועדון התיאטרון שלנו ויש לי בקשה, תצרפו לכתיבה גם את המשורר ש. שלום , שהוא פנוי בימים אלה ושמו ודאי יוסיף כבוד לתוכנית. בברכה אבא חושי. בהזדמנות ראשונה דן העביר את המכתב לקישון שרתח מזעם והודיע נחרצות שאבא חושי יכול… כאן אני לא בטוח אם קישון הוסיף את המלה לנשק לו או לקפוץ לו, אבל דן הבטיח לקישון שהוא כבר יטפל בעניין ועד היום אני לא יודע איך זה נגמר. אשמח לשמוע אם דן יאשר את הסיפור ואולי יש לו גם מה להוסיף.
האזרח הקטן. לחן : זו'רז' בראסנס מילים : דן אלמגור.
שרה שלישיית “יוסי־חזקי־יונה” (1961): יוסי בנאי, אבנר חזקיהו , יונה עטרי.
בְּכָל מְדִינָה מְסֻדֶּרֶת
קַיָּם מַנְגָּנוֹן לְתִפְאֶרֶת;
אֲבָל בְּתַחְתִּית הַבִּנְיָן
נִצָּב הָאֶזְרָח הַקָּטָן.
הָאֶזְרָח הַקָּטָן,
הָאֶזְרָח הַקָּטָן.
קָטָן הָאֶזְרָח וְצָנוּעַ,
וּשְׁמוֹ לְאָדָם לֹא יָדוּעַ.
כֵּן, אֵין לוֹ הֶכֵּר וְסִימָן.
הוּא סְתָם “הָאֶזְרָח הַקָּטָן”.
נָשִׁירָה בְּקוֹל, נָשִׁירָה בְּקוֹל
אֶת שִׁיר הָאֶזְרָח הַקָּטָן.
נָשִׁירָה בְּקוֹל, בְּקוֹל גָּדוֹל,
אֶת שִׁיר הָאֶזְרָח הַקָּטָן.
אֵין אִישׁ בָּעוֹלָם מִתְיַעֵץ בּוֹ.
עָלָיו מְאַיְּמִים רַק בְּאֶצְבָּע:
"אִם לֹא תִּתְנַהֵג טוֹב יוֹתֵר –
אָז תֵּכֶף נִקְרָא לְשׁוֹטֵר."
הָאֶזְרָח הַקָּטָן, נוּ־נוּ־נוּ!
הָאֶזְרָח הַקָּטָן, נוּ־נוּ־נוּ!
גּוֹזְלִים לוֹ אֶת רֹב הַמַּשְׂכֹּרֶת,
וְאִם הוּא דּוֹרֵשׁ קְצָת בִּקֹּרֶת –
אוֹמְרִים לוֹ: "זֶה סוֹד. לֵךְ תִּישַׁן.
תִּגְדַּל קְצָת. אַתָּה עוֹד קָטָן."
נָשִׁירָה בְּקוֹל…
אוֹמְרִים: "הוּא יְצוּר אִינְפַנְטִילִי,
אַךְ כָּךְ הוּא תּוֹעֶלֶת מֵבִיא לִי."
אוֹמְרִים: "אֵין לוֹ דַּעַת בִּכְלָל.
אִם יֵשׁ לוֹ – מִיָּד תְּחֻסַּל!"
הָאֶזְרָח הַקָּטָן…
הַכְּנֶסֶת בִּשְׁמוֹ נֶאֱסֶפֶת
וְאָז הִיא עָלָיו מְצַפְצֶפֶת.
כָּל יוֹם מְאַשֶּׁרֶת עוֹד חֹק.
לֹא חֹק – אֶלָּא חֹקֶן עָמֹק.
הָאֶזְרָח הַקָּטָן…
רַבִּים נְצִיגָיו וְיָפִים הֵם,
וְעַל חֶשְׁבּוֹנוֹ “מְכַּיְפִים” הֵם.
וְאִם מְאַיֵּם הוּא לִצְעֹק –
זוֹרְקִים לוֹ בּוֹנְבּוֹן – שֶׁיִּשְׁתֹּק.
נָשִׁירָה בְּקוֹל…
מֵבִין הָאֶזְרָח שֶׁבְּעֶצֶם
זֶה הוּא שֶׁ“דָּפוּק־עַד־הָעֶצֶם”;
אֲבָל בִּלְבָבוֹ הַפָּעוּט
אוֹהֵב הוּא לִשְׁמֹעַ שֶׁהוּא
“הָאֶזְרָח הַקָּטָן”.
אַךְ פֶתַע, בְּתוֹךְ הָאִידִילְיָה,
הוּא קָם וְהוֹרֵס עוֹד בַּסְטִילְיָה.
וְכָכָה, נָקִי וְחָלָק,
שׁוֹחֵק עוֹד רוֹדָן לְאָבָק.
נָשִׁירָה בְּקוֹל, נָשִׁירָה בְּקוֹל
אֶת שִׁיר הָאֶזְרָח הַקָּטָן.
שֶׁאִם רַק יִרְצֶה
הֲרֵיהוּ יָכוֹל
לַהֲפוֹךְ לָ“אֶזְרָח הַגָּדוֹל”.
נָשִׁירָה בְּקוֹל, נָשִׁירָה בְּקוֹל
אֶת שִׁיר הָאֶזְרָח הַקָּטֹן.
הָאֶזְרָח הַקָּטֹן
שֶׁיָּקוּם יוֹם אֶחָד
לִתְבֹּעַ גַּם דִּין, גַּם חֶשְׁבּוֹן.
לכם, כל מי ששיר בערוץ: "שיר רוסי + תרגום עברי" הרעיד בנשמתו מיתר, תודה על התמיכה.
השיר הראשון שעלה לערוץ היה "עגורים", ב- 9.5.2014
כיום בערוץ כ- 170 שירים רוסיים ואוקראינים, מבוצעים בשפת המקור, עם כתוביות של תרגום השיר לעברית, במקצבו,
השפעת השירים הרוסיים על הזמר העברי ברורה.
הקשיבו לזמרת הרוסיה (ממשפחה יהודית) מרים סיחון ב"שיר ערש" של אלתרמן וזעירא.
аломШבת аббатШלום
אלי סַ"ט Eli Sat
העברה מ"רשת זמר".
מילים: נתן אלתרמן
לחן: סשה ארגוב
היכל ועיר נדמו פתע
ונשתתקו שוקי פרס
ורק אי שמה קלרינטה
וקול כינור וקונטרבס
מלחשים אל תתלבטה
ושקט, שקט הס
אומנם רדפנו הבלים
אבל הנה הראש הרכנו
אם כתר הוא נושא או דלי
אין שום הבדל בסוף יישן הוא
והיי לי לו והיי לו לי
והיי לי לנו לכולנו
נום תפוח נומה עץ
נומה מלך נומה לץ
נומו נהרות חוף
נומו חצוצרות ותוף
אולי בכל זאת רבע עוף
לא, לא סוף.
כל רוגז וחמות וטורח
ותאוות וחרוק שן
עברו חלפו כעוברי אורח
שיעברו אני ישן
גם שאלות לשאול אין צורך
ואין תועלת אין
רוב נגינות יש וצלילים
אך שיר הערש שידענו
ושנחבא אל הכלים
רק הוא בסוף נשאר אתנו
נשאר ושר הניחו לי
הניחו לנו לכולנו
נומי דרך בא הקץ
נומה מלך בא הלץ
נומו רוח ומפרש
הירגעו תולדות פרס
שייכבו את הפנס
כן, כן, הס.
העברה מ" מוסיקה בלוינסקי". חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי בישוב העברי .
הנחיה : אליהו הכהן. ינואר 2012.
לישי שלום,
ראה קישור לערב שנערך בשנת 2012 בסמינר לוינסקי בהנחיית אליהו הכהן לכבודו של המלחין ומורינו לזמרה משה ביק .אנא פרסם זאת באתר. מענין האם יש כאלה שזוכרים את שיריו?
בברכה
דני שחל
חלק ב' מתוך מופע שביעי בסדרה על "חלוצי הזמר העברי והחינוך המוזיקלי ביישוב העברי" במסגרת סדרת הקונצרטים "מוזיקה בלוינסקי" שעורך ומפיק מידי שנה בית הספר לחינוך מוזיקלי- המדרשה למוזיקה. הערב הוקדש למלחינים שלום פוסטולסקי ומשה בק בהשתתפות: מקהלת המיולה, מקהלת המדרשה למוזיקה וסולנים: יוסי לוי- גיטרה, מאשה אדלסון – פסנתר, מנצח: רון זרחי, עורך ומנחה: אליהו הכהן הערב התקיים ב- 29.1.12
העברה מ "הזירה הלשונית" 4.6.25.
אלי ס'ט : דבר מרגש קרה, מאמר שלי: "נאמן" או "יפה", על תרגום שירים-רוסיים לעברית, ע"פ הגדרתו של שלונסקי, הופיע השבוע ב"הזירה הלשונית", שהוא הבלוג החשוב ביותר על השפה העברית, המנוהל ע"י רוביק רוזנטל.
נאמן או יפה: מדריך לתרגום שירי זמר רוסיים. אלי ס'ט. 4.6.25.
המשורר אלי ס"ט משמר כמפעל חיים שירי זמר רוסיים, חלקם קיבלו לבוש עברי בקרבה או בריחוק מהמקור. בין היתר הוא מציע לשירים תרגום פרי עטו השומר על תכני המקור ורוחו.
מה קרה לשלונסקי בתרגום של "תכול המטפחת"?
בשעת לצון חידד שלונסקי את דעתו שתרגום משפה לשפה יכול להיות, נאמן לשפת המקור, או יפה. חידד, אבל השאיר מעורפל, בעיקר, מה זה "יפה".
יש מילים שאינן ניתנות לתרגום. למשל, המילה העברית "טלית". בפרוזה אפשר להרבות מילים, אבל בשירה אין לכך מקום, כי השירה כפופה לחוקים נוספים כמו משקל או מקצב וחריזה.
את תחילת הפזמון החוזר של השיר הסובייטי "תכול המטפחת" (מילים יאקוב גאליצקי) תרגם שלונסקי: "ויהי היום". המקור ברוסית הוא: "Порой ночной", כלומר, בתרגום מילולי נאמן: "לפעמים בלילה". אין ספק ששלונסקי ידע מה המקור ומה נאמן לו. אם כן, מה גרם לו להפוך את "לילה" הרוסי ל"יום" בעברית?
תרגום הצירוף הרוסי לעברית קשה. בצירוף הרוסי יש ארבע הברות בלבד, קשה למצוא צירוף בעברית שכולל את המילה 'בלילה' ויש בו רק ארבע הברות. כמו כן, אם המילה 'לילה' היא השנייה בצירוף, קשה גם למצוא חרוז (לשורה הבאה), שיתאים לה.
להשערתי, בתרמילו המילולי של שלונסקי, שבא ממסורת יהודית, היה צירוף אחר מן המקורות שמתאים לזמן שבו מתרחש אירוע חשוב: "ויהי היום" (איוב, א 6). ה"א הידיעה מייחדת את היום וחשיבותו, 'ויהי' מקבל את עצימותו מסיפור הבריאה. פירושי "ויהי היום" מייחסים את הצירוף לראש השנה, שבו מסתיימת תקופת חיים אחת ומתחילה חדשה. מכאן ש"ויהי היום", הוא יום שמהולים בו עצב ושמחה.
לפי הגדרתו של שלונסקי עצמו, "ויהי היום" אינו "תרגום נאמן". אם כן, הוא "תרגום יפה", שמתקבל בטבעיות ע"י קורא השיר בעברית, כלומר, לא גורם לתחושת זרות או מוזרות, לא מחייב אותו לפנות למילון רוסי-עברי, הוא נותן לקורא הישראלי תחושה שהשיר "שלנו".
ניתן לשמוע את השיר הרוסי בביצוע הזמרת זארה, בקונצרט חגיגי השנה לציון יום הנצחון על הנאצים, 9.5.2025, בקישור
כשמתרגמים שירי זמר, שירים שיש להם מנגינה, מצפים שאפשר יהיה לשיר את התרגום במנגינת המקור. התרגום הופך פומבי, ולכן הוא צריך להיות, בדומה ל"ויהי היום", "יפה", אבל גם לא לגמרי "לא נאמן". בשל הקושי להיכנס לשיקוליהם של מתרגמים אחרים, אנסה להציג בפניכם מספר פתרונות שלי בתרגומים שלי לשירי זמר רוסיים.
"ילדתי מארוסיה", המוכר גם בשורתו הראשונה: "אט זורם הנחל", הוא מהשירים המוכרים והאהובים שאומצו לזמר העברי מהשפה הרוסית. לטעמי הוא לא "שיר רוסי", אלא שיר סובייטי, שנכתב בהתאם לציווי שלטוני, על מנת להפיץ את האידיאולוגיה של הקרמלין. השיר הסובייטי: "רְיָאבִּינָה" (Рябина), או "Уральская рябинушка" (ריאבינה מאזור אוראל), נכתב ב-1953, מילים: מיכאיל פִּילִיפֶּנקוֹ, לחן: ייבגני רודיגין.
את הנוסח העברי של השיר, שאינו תרגום, כתב ב-1963 אפי נצר. בשיר העברי נערה בודדה מבקשת מהעץ שבשיר שיביא לה אהוב. הנערה, גיבורת השיר הסובייטי, אינה בודדה, יש לה שני מחזרים, היא מבקשת מהעץ שיעזור לה להחליט במי לבחור.
נראה תמים? אבל, לא כל כך! הרקע להתרחשות בשיר הסובייטי הוא, בהתאם לאידיאולוגיה, מפעל תעשייתי שמפיץ אור על סביבתו. כל גיבורי השיר הם עובדיו. המחזרים שבשיר אינם כחלומה של האם היהודייה: עורך דין או רופא. הם עובדי כפיים פשוטים: מסגר ונפח, שניהם ראויים, אחד מהם אף יזכה בפרס הגדול – באהבה.
פה אנחנו מגיעים לעץ. בשיר הסובייטי העץ הוא "רְיָאבִּינָה" (Рябина). כל רוסי מכיר את העץ הזה על פריחתו הלבנה ואשכולות הפרי האדמדם, אבל לנו, הישראלים, שם העץ הזה לא אומר דבר. כבר אפי נצר סימן ש'ריאבינה' לא מתאים, כשבחר ב'אלון'. ב"שיר ערבית", שהוא תרגום לא כל כך מוכר של הנרי קלאוזנר, הוחלף ה"ריאבינה", אבל, בהתאמה למקור, בשם עץ שהוא נקבה – צפצפה. אני בחרתי בעץ אחר מהנוף שלנו, כמו במקור – נקבה, בערבה.
עֲרָבָה מְתֻלְתֶּלֶת
שִׁיר שָׁקֵט בָּעֶרֶב עַל פְּנֵי הַנַּחַל צָף,/ בַּמֶּרְחָק מִפְעָל וְאוֹרוֹ בַּגַּלִּים נִשְׁקָף,/ אֵי-שָׁם טָסָה רַכֶּבֶת,/ בְּגַלְגַּלֶּיהָ בְּרָקִים,/ תַּחַת עֵץ עֲרָבָה שְׁנַיִם – לִי הֵם מְחַכִּים.
מָה יָפוּ תַּלְתַּלַּיִךְ,/ עֲרָבָה אֲהוּבָה,/ לָמָּה זֶה בֵּין עַרְבַּיִם/ תָּמִיד אַתְּ עֲצוּבָה?
הַצְּפִירָה נָמוֹגָה, הַשִּׁיר גַּם הוּא דּוֹעֵך,/ בְּמִשְׁעוֹל-גְּבָעוֹת אֶל הָעֲרָבָה נֵלֵךְ,/ רוּחַ עֶרֶב עַקְשָׁן מְפַזֵּר אֶת הַתַּלְתַּלִים,/ הַמַּסְגֵּר מִיָּמִין, הַנַּפָּח – הוּא לִשְׂמָאלִי./ מָה יָפוּ תַּלְתַּלַּיִךְ…
מִי מֵהֶם אֶבְחַר לִי, לְמִי יָדִי אֶתֵּן,/ אֵיךְ אֶפְשָׁר לִבְחֹר כְּשֶׁהַלֵּב כָּל כָּךְ רוֹטֵט?/ כֹּה שׁוֹנִים הֵם הַשְּׁנַיִם, אַךְ שְׁנֵיהֶם מֻשְׁלָמִים,/ עֲרָבָה, תְּנִי עֵצָה לִי: בְּמִי אֶבְחַר, בְּמִי?/ מָה יָפוּ תַּלְתַּלַּיִךְ…
אפשר לצפות בשיר המקורי, עם כתוביות של התרגום לעברית בקישור
פעם זה היה נפוץ, אבל בימינו כבר לא כותבים שירים על מחוזות הילדות. בילדותי, בשנות הארבעים של המאה העשרים, נסיבות משפחתיות גרמו לכך שכשנתיים התגוררתי אצל דודי, משפחת ריסקינד. דודתי חינה, אחותה של אמי, עם ולנטין ובתם רינה, לימים שגיב, שפרשה עלי חסות. היו אלו מהשנים המאושרות בחיי. הם גרו ברחוב יוד בקריית-חיים. היום הרחוב נקרא "חומה ומגדל", אבל באותם ימים רחוקים לכל רחובות קריית-חיים היו שמות של אותיות. כל דיירי הרחוב היו אנשי עבודה צנועים בעוצמתם, והיחסים ביניהם היו כמו משפחה אחת גדולה.
לימים, ב-1956, הופק סרט סובייטי: "אביב ברחוב זארצנוי". כנהוג בסרטי קולנוע סובייטים, שולבו בסרט שירים. את שיר הנושא, כשם הסרט, כתבו אלכסיי פאטיאנוב ובוריס מוקראוסוב. בחלוף שנים רבות תרגמתי את השיר כשלחיי רטובות ובתודעתי עוברות תמונות מ"רחוב יוד". כך גם קראתי לתרגום "אביב ברחוב יוד". ואז הגעתי לצמד השורות האחרונות: В моей судьбе ты стала главной, Родная улица моя, מילולית: "בגורלי הפכת להיות העיקר, רחוב הולדתי". הפירוש המילולי היה ברור, אבל האצבעות על המקלדת היו שבויות באמרתו של טשרניחובסקי: "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו". תרגמתי: "אֲנִי הֲרֵי אֵינֶנִּי אֶלָּא תַּבְנִית רְחוֹב מוֹלַדְתִּי".
אָבִיב בִּרְחוֹב יוּד
כְּשֶׁבָּא אָבִיב אֵינִי יוֹדֵעַ,/ יוֹרְדִים גְּשָׁמִים וְשֶׁלֶג צָץ,/ הָרְחוֹב הַזֶּה שֶׁבּוֹ נוֹלַדְתִּי -/ צוּר מַחְצַבְתִּי בְּכָל מַצָּב.
וּפֹה בָּרְחוֹב גַּם הִתְבַּגַּרְתִּי,/ יוֹנִים הִפְרַחְתִּי לֶעָנָן/ וּבְפִנַּת-הָרְחוֹב פָּגַשְׁתִּי/ בָּאַהֲבָה הָרִאשׁוֹנָה.
בְּזֶּה הָרְחוֹב הַכֹּל אַחֶרֶת:/ כְּשֶׁבַּבָּתִּים הָאוֹר מֻחְשָׁךְ/ עוֹד אֵשׁ בַּלְּבָבוֹת בּוֹעֶרֶת/ יוֹמָם וְלַיִל כְּמוֹ כִּבְשָׁן.
גּוֹרָל אַחֵר כְּלָל לֹא נָחוּץ לִי/ וְהַתַּחְלִיף גַּם לֹא מֻצְדָּק,/ וְטוֹב לִי כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁחֻנַּכְתִּי/ בְּ"קַו-יִצּוּר" שֶׁל בְּנֵי-אָדָם.
יֵשׁ רְחוֹבוֹת יָפִים כְּפֶלֶא,/ אֲנִי נִשְׁאָר לִי בִּכְתָּבְתִּי,/ אֲנִי הֲרֵי אֵינֶנִּי אֶלָּא/ תַּבְנִית רְחוֹב מוֹלַדְתִּי.
אפשר לצפות בשיר המקורי, עם כתוביות של התרגום לעברית בקישור
"צֶ'רְיוֹמוּחָה", השם הרוסי של עץ ממיני הדובדבן, היה שמו של שיר בעברית, לא מאוד מוכר. סביר להניח שהגיע לארץ אחרי שהוקלט בברית המועצות ב-1953, ע"י מקהלת אוראל. שם השיר הרוסי: "Под окном черемуха колышется" ("תחת חלוני נע עץ דובדבן"). המילים מיוחסות למשורר בוריס טימופאייב (1963-1899), הן נכתבו ב-1926. מבחינת הקרמלין, השיר, ככל השירים הליריים, היה דקדנטי, מנוון מבחינה תרבותית. הלחן, על פי מורכבותו, אינו "שיר עממי". המלחין אינו ידוע, יש סברה שהיה זה המלחין בוריס פרוזורובסקי שנחשב אויב השלטון. על תוויות תקליטים שהופקו בברית המועצות, היה כתוב בדרך כלל "שיר עממי".
לפני שנים אחדות תרגמתי את שלושת הבתים שנהוג לשיר מתוך השיר האהוב הזה. השורה השלישית בבית השני: Ведь к любви ведет дорожка длинная, מילולית: "אחרי הכול, הדרך אל האהבה ארוכה". אלא ש"אחרי הכל" ברוסית זו הברה אחת, בעברית – חמש, אז ויתרתי על זה: "אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ אֶל הָאַהֲבָה".
השורה הרביעית, של הבית השני: Чуть отстал – и вовсе не дойдешь, מילולית: "מעט תתאחר – ולא תגיע לשם כלל". את זה תרגמתי: "תִּשְׁתַּהֶה – הִיא כְּעָשָׁן תִּכְלֶה". הצירוף "כעשן תכלה" הוא מהתרמיל המילולי שלי. אני לא יודע איך הוא הגיע לשם. אני לא דתי ואינני מתפלל. רשמתי אותו בתרגום, וכדי לדעת מה מקורו חיפשתי בגוגל. התברר לי שהוא מאחת מתפילות הימים הנוראים.
תחילת הבית השלישי: А дойдешь – от счастья не надышишься,/ От объятий жарких, от любви. מילולית: אך, כשתגיע לשם, מאושר לא תוכל לנשום מחיבוקים חמים של אהבה. כאן התרגום כבר כאילו עלה מעצמו, מאותו תרמיל. גם ידעתי שזה מבוסס על שיר השירים: "אִם תָּעִיר עַד שֶׁתֶּחְפַּץ הָאַהֲבָה, אִם בִּימִינְךָ חִבּוּק תָּשִׁיב". נותרה לי בעיה קטנה עם התרגום שלי. המילים בעברית קצת גבוהות יחסית למקור הרוסי, אבל בכל ניסיונותיי לא עלו יפות מהן.
תַּחַת חַלּוֹנִי עֵץ דֻּבְדְּבָן נִסְעָר
תַּחַת חַלּוֹנִי עֵץ דֻּבְדְּבָן נִסְעָר,/ כְּבָר מִזְּמַן נָשְׁרוּ לוֹ כָּל פְּרָחָיו,/ קוֹל מֻכָּר נִשְׁמָע מֵעֵבֶר לַנָּהָר,/ שָׁם כָּל לַיְלָה שָׁר זָּמִיר שִׁירָיו.
זֶה הַשִּׁיר – שִׁירוֹ שֶׁל כָּל זָמִיר בַּסְּבַךְ,/ קַח אֶת זֶה עָמֹק אֶל תּוֹךְ הַלֵּב:/ אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ אֶל הָאַהֲבָה,/ תִּשְׁתַּהֶה – הִיא כְּעָשָׁן תִּכְלֶה.
אִם תָּעִיר עַד שֶׁתֶּחְפַּץ הָאַהֲבָה,/ אִם בִּימִינְךָ חִבּוּק תָּשִׁיב,/ תַּחַת חַלּוֹנִי יִשְׁקֹט הַדֻּבְדְּבָן/ וְכָל לַיְלָה בּוֹ זָמִיר יָשִׁיר.
אפשר לצפות בשיר המקורי, עם כתוביות של התרגום לעברית בקישור:
אלי ס"ט הוא משורר, חבר קיבוץ גדות, בעל האתר https://www.eli-sat.com/ המשמר בין שאר תכניו שירים רוסיים, ומציע להם תרגומים הקרובים למקור.—